מ"ג ישעיהו כו ו



<< · מ"ג ישעיהו · כו · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רגלי עני" - מלך המשיח שנאמר בו עני ורוכב על חמור (זכריה ט' ט) "פעמי דלים" - ישראל שהיו דלים עד הנה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פעמי דלים" - כפל הדבר במ"ש

"תרמסנה רגל" - הרגל תרמוס אותה וחזר ופירש לומר רגלי עני תרמוס והם ישראל שהמה מוכנעים כעני ואביון 

מצודת ציון

"תרמסנה" - ענין דריכה

"פעמי" - רגלים שפוסעים בהן כמו הרימה פעמיך (תהלים עד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תרמסנה רגל", מצד שנחרבה עד היסוד בה ולא לבד רגלי גבור רק אפילו "רגלי עני", עד כאן דברי השיר, מכאן ואילך ישפוך החוזה רגשות נפשו ומתפלל על שלות הרשעים ויסורי הצדיקים:

ביאור המילות

"רגלי עני פעמי דלים", כבר בארנו במק"א גדר שם עני, שמציין עוני הנפש ושפלת הרוח בין שי"ל ממון בין שא"ל, הכל כפי המקום שנז' התואר הזה, ודל מציין חסר ממון או שכל או בריאות וכדומה. ודוד קרא א"ע תמיד עני לא דל, על שפלות רוחו שאינו רודף אחר תאוה וכבוד, ואמר (למעלה ט' ב') להטות מדין דלים ולגזול משפט עניי עמי, כי העני הנכנע אינו בא בדין ודברים רק אם משפטו מבואר כמש"ש בהבדל בין דין ומשפט, ועז"א תחלה תרמסנה רגלי עני שהוא המלך הצדיק, ואח"כ פעמי דלים אף הדלים ירמסוהו. וכן יש הבדל בין רגלי ופעמי, כי רגל כולל את הרגל, ופעם רק הצעד, ומוסיף שאף בצעד ומדרך שמו פעמיהם יהיה די בכחם להשחיתהו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כו · ו · >>