מ"ג ישעיהו כה ה
<< · מ"ג ישעיהו · כה · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃
רש"י
"חורב בצל עב" - כשהשמים מתקשרים בענן עב בימי השרב שהכל שמחים בו כן יענה שיר הצדיקים על זמיר עריצים ומפלתן
"זמיר" - ל' לא תזמור (ויקרא כה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חורב בצל עב" - כמו החורב תהיה נכנעת ומתקרר בבוא צל העבים כן תכרית תכניע את העריצים
"כחורב בציון" - כעין החורב והחום אשר היא במקום ציה מבלי מצוא מחסה שהיא מצירה עד מאוד כן מאד תכניע גאון הזרים המשמיעים קול שאון
מצודת ציון
"בציון" - מלשון ציה ושממה
"שאון" - ענין המייה
"זרים" - נכרים והם האומות בא"י
"עב" - ענן
"זמיר" - ענין כריתה כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כה)
"יענה" - ענין הכנעה כמו מאנת לענות (שמות י)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בציון". היובש הגדול המיבש את האדמה לעשותה ציה, וכן כפלגי מים בציון. תכניע נסתר לנקבה, ומושך אחר. זרים זרם מים כמו כמהפכת זרים (לעיל א') ועיין מה שכתבתי שם. זמיר עריצים, שיר שלהם ושמחתם, או יל"פ מענין לא תזמור, יכניע חרבם הכורת גוים רבים:
"תכניע, יענה". ההבדל בין כנע ובין ענה שמורה גם כן לשון הכנעה, הוא, כנע ידבר מצד ההצטרפות, שנכנע השפל או החלש או העני, אל הרם והגבור והעשיר ממנו, ומ"מ בזולת ההצטרפות לא נעשה שינוי בהגוף עצמו, וע"כ בא תמיד בהצטרפות הוא יכניעם לפניך ודומי'. אבל ענה היא הכנעת הגוף בעצמו עינוי ועוני וענוה והכנעת העצם גם בלי הצטרפות, אני עניתי מאד, ועניתם את נפשותיכם, טוב לי כי עניתי וכדומה, וע"כ אמר בעריצים יענה שלא לבד שיכנעו מפני ה'. אלא שיכניעם ויענה אותם בעצמם לעשותם שפלים ונדכאים:<< · מ"ג ישעיהו · כה · ה · >>