מ"ג ישעיהו כד יט


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ

מנוקד: רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ.

עם טעמים: רֹ֥עָה הִֽתְרֹעֲעָ֖ה הָאָ֑רֶץ פּ֤וֹר הִֽתְפּוֹרְרָה֙ אֶ֔רֶץ מ֥וֹט הִֽתְמוֹטְטָ֖ה אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רועה התרועעה" - לשון שבר כמו (תהלים ב) תרועם בשבט ברזל

"פור התפוררה" - לשון פירורין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רעה", חושב הרעשת הארץ מדרגה אחר מדרגה, תחלה תתרועה הארץ ויעשו בה בקעים מחמת הרעש, אח"כ תתפורר לחלקים דקים, ואח"כ תתמוטט לגמרי ותמוש ממקומה:


ביאור המילות

"רעה, פור". רוע רק הריצוץ ועדיין החלקים מדובקים, פור הוא התפרר העצם לחתיכות קטנות ומזה בא שם פרורין בלשון התלמוד, פרורי לחם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רעה וגו'" - כאומר אבל סוף הדבר תהפך הצרה על העכו"ם והארץ תשבר ותפרך לפרורים ותהיה נוטה ליפול והוא משל על מרבית הצרות וכפל הדבר לחזק

מצודת ציון

"רעה התרועעה" - ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (ירמיהו יא)

"פור התפוררה" - ענין הרצוץ לחתיכות רבות כמו אתה פוררת (תהלים עד)

"מוט התמוטטה" - מלשון נטיה ונפילה