מ"ג ישעיהו כד יט



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֹ֥עָה הִֽתְרֹעֲעָ֖ה הָאָ֑רֶץ פּ֤וֹר הִֽתְפּוֹרְﬞרָה֙ אֶ֔רֶץ מ֥וֹט הִֽתְמוֹטְﬞטָ֖ה אָֽרֶץ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רועה התרועעה" - לשון שבר כמו (תהלים ב) תרועם בשבט ברזל "פור התפוררה" - לשון פירורין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רעה וגו'" - כאומר אבל סוף הדבר תהפך הצרה על העכו"ם והארץ תשבר ותפרך לפרורים ותהיה נוטה ליפול והוא משל על מרבית הצרות וכפל הדבר לחזק 

מצודת ציון

"רעה התרועעה" - ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (ירמיהו יא)

"פור התפוררה" - ענין הרצוץ לחתיכות רבות כמו אתה פוררת (תהלים עד)

"מוט התמוטטה" - מלשון נטיה ונפילה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רעה", חושב הרעשת הארץ מדרגה אחר מדרגה, תחלה תתרועה הארץ ויעשו בה בקעים מחמת הרעש, אח"כ תתפורר לחלקים דקים, ואח"כ תתמוטט לגמרי ותמוש ממקומה:

ביאור המילות

"רעה, פור". רוע רק הריצוץ ועדיין החלקים מדובקים, פור הוא התפרר העצם לחתיכות קטנות ומזה בא שם פרורין בלשון התלמוד, פרורי לחם: