פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו כד יז


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ

מנוקד: פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ.

עם טעמים: פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֖יךָ יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פחד ופחת ופח עליך" - על העמים יושבי הארץ

"פחת" - גומא ליפול בה כמו שמפרש ואומר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פחד", וע"י בגידת הבוגדים האלה הארץ מוכנת לכמה פורעניות ומצייר תכיפת הצרות ורבוים, עפ"י משל הציידים, שלצידת החיות חופרים פחת ובור גדול, אשר לשם תפול החיה בלכתה ועפ"י הפחת מצד האחר מניחים פח יקוש, שאחר שתפול החיה אל הפחת ותרצה לצאת תלכד בהעבר השני בהפח, ולמען תפול החיה אל הפחת, רודפים אחריה בכלבים ומפחידים אותה בפחד, שע"י הפחד תברח ותפול בהפחת, ואח"כ תלכד בהפח, וכן מצייר הצרות שעברו על ישראל שהאחת היתה סבה לחברתה:


ביאור המילות

"פחת". אינו חפור בעומק כבור רק מקום נמוך ועמוק, מענין פחתת היא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עליך" - יבואו עליך ישראל יושב הארץ ההיא

"פחד וגו'" - ר"ל צרות משונות ותכופות

מצודת ציון

"ופחת" - חפירה עמוקה כמו באחת הפחתים (שמואל ב יז)

"ופח" - רשת