מ"ג ישעיהו כד ז

ז. אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב

מנוקד: אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב.

עם טעמים: אָבַ֥ל תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלְלָה־גָ֑פֶן נֶאֶנְח֖וּ כָּל־שִׂמְחֵי־לֵֽב׃

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"אבל תירוש", ימליץ כי התירוש שהוא בן הגפן ותולדתו מתאבל על כי "אמללה גפן" אביו ומולידו, כבן המתאבל במות אביו, ויען שהתירוש מתאבל לכן "נאנחו כל שמחי לב" כי היין שהיה משמח לב אנשים, הוא עצמו מתאבל וא"א לו לשמח אחרים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"נאנחו כל שמחי לב" - אף הרגילים בשמחה יאנחו כי נאבד היין המשמח את הלב כמו שכתוב ויין ישמח לבב אנוש (תהלים קד)

"אבל תירוש" - נשחתו ענבי היין כי אין זומר ועודר

"אמללה גפן" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"אבל" - ענין השחתה

"תירוש" - ענבי היין

"אמללה" - נכרתה

"נאנחו" - מלשון אנחה