מ"ג ישעיהו כד ח



<< · מ"ג ישעיהו · כד · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ תֻּפִּ֔ים חָדַ֖ל שְׁא֣וֹן עַלִּיזִ֑ים שָׁבַ֖ת מְשׂ֥וֹשׂ כִּנּֽוֹר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משוש תפים" - שהייתם אומרים הנה ששון ושמחה (לעיל כב)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שאון עליזים" - המיית השמחים

"שבת משוש תופים" - בטלה השמחה ששמחו בקול תופים 

מצודת ציון

"שבת" - בטל כמו ושבת נוגש (לעיל יד)

"משוש" - ענין שמחה

"תפים" - מין כלי נגון

"חדל" - ענין מניעה

"שאון" - ענין המייה

"עליזים" - ענין שמחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שבת", וע"י שבטל היין נשבתו הרקודים שהיו רגילים לעשות בתופים ובמחולות, שהתוף היה מיוחד לריקוד ומחול, ועי"ז ממילא "חדל שאון עליזים", השאון והרעש שהיו עושים העליזים והמרקדים בעת משוש התופים, וגם "שבת משוש כנור" שהכנור לא נעשה לריקוד רק לעורר שמחת הנפש, והיו מנגנים עליו גם שלא בעת המחול, כי סרה כל שמחה:

ביאור המילות

"שאון". בארתי למעלה (ה' יד. כב ב') הומיה ורעש הבלתי מורגל. עליזים בארתי למעלה (ה' יד) תנועת הריקוד מחמת שחוק ושמחה:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כד · ח · >>