כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּ֥א עַל־עַיַּ֖ת עָבַ֣ר בְּמִגְר֑וֹן לְמִכְמָ֖שׂ יַפְקִ֥יד כֵּלָֽיו׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
אֲתָא עַל עַיָּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמַשׁ יְמַנֵי רַבָּנֵי מַשִׁרְיָתֵיהּ:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בא על עית" - מונה והולך מסעות שנסע סנחרב ובא על ערי יהודה לבא ירושלים ביום מפלתו
"
עית מגרון ומכמש רמה גבעת שאול בת גלים לישה ענתות מדמנה גבים" - כולן מקומות הן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"למכמש" - במכמש ובא הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט) ומשפטו בכסא וכמוהו רבים
"יפקיד" - מלשון פקדון וגניזה
מצודת דוד
"
בא על עית" - התחיל הנביא להלעיג על סנחריב על שבא במהירות נמרץ לכבוש ירושלים עד שהלך מסעות רבות ביום אחד ואמר שבא על עית ומשם עבר במגרון ובמכמש הניח רוב כלי המלחמה להקל המשא ובחושבו שלא יצטרך לכולם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בא על עית", מצייר איך מצד אחד בא מלך אשור בכח גדול וכל הארץ נמוגה מפניו, ובצד אחר מצייר איך ירושלים והר ציון צוחקים ומלעיגים על כחו הרב, ויודעים כי שם יעמוד יפול ולא יקום. אומר, בראשית בואו כבש עיר עית, ומשם עבר במגרון ואיש לא לחם נגדו, ובמכמש הניח כליו להקל משאו:
ביאור המילות
"
בא על עית". עיר עי, ובנחמיה נקרא עיה
(יא לב), ומגרון היה אצל גבע ומכמש
(ש"א יד ב'):