כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֥וֹי הַחֹֽקְﬞקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וַוי דְרַשְׁמִין רִשְׁמִין דְמֵינַס וּכְתַב דְלֵיאוּ כָּתְבִין:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חקקי און" - שטרי און שטרות מזוייפין
"
ומכתבים" - לשון ערבי הוא כמו מכתבין (שהמ"ם חירק וכ"ף שוא ות' קמוצה) בלשון עברי
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"החוקקים" - ענין כתיבה
מצודת דוד
"ומכתבים" - הדיינין עצמם המצוים לסופריהם לכתוב המה יצוו לכתוב דברי עמל
"
הוי" - יש להתאונן על החוקקים הם סופרי הדיינים על כי המה חוקקים און ר"ל כותבים דבר שאינו הגון וכשר
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הוי", שם הקריאה (שני פסוקים האלה נסמכים על פסוק ג', הוי החוקקים וכו' להטות מדין דלים וכו', אשאלכם, ומה תעשו ליום פקודה?.
"החקקים", השופטים הניחו נימוסים של און, וההמון מכתבים של עמל כתבו:
ביאור המילות
"
החקקים". מניחי הדתות והחקים נקראים מחקקים בכ"מ
(דברים לג כא, לקמן לג כב, תהלות ס' ט', קח ט', משלי ח' טו, לא ח'), כי כל דבר שאינו מבורר לכל רק המצווה הדבר יודע טעמו נקרא חק, ולכן נקרא מניח החקים האלה מחוקק. ומכתבים בכבד, מפני שלא כל אחד יודע לזייף השטר רק עושהו ע"י סופרים הבקיאים במלאכת הזיוף לכן הוא פעל יוצא. ובארנו במק"א כי "
א¢ו�ן" מורה הכח החפשי שלא במשפט, ובא לרוב על השתמשות באונו וכחו זה נגד חברו להעביר דינו. ועמל מציין יגיעת הנפש בדבר נגדיי לה וחטא בערכה, לכן השטרות המזויפות מכנה עמל, כי א"צ לזה און ועצמה, ולהטות מדין דלים מכנה און:
