מ"ג ישעיהו י א
מ"ג ישעיהו · י · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֥וֹי הַחֹֽקְﬞקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃
תרגום יונתן
וַוי דְרַשְׁמִין רִשְׁמִין דְמֵינַס וּכְתַב דְלֵיאוּ כָּתְבִין:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ומכתבים" - הדיינין עצמם המצוים לסופריהם לכתוב המה יצוו לכתוב דברי עמל
"הוי" - יש להתאונן על החוקקים הם סופרי הדיינים על כי המה חוקקים און ר"ל כותבים דבר שאינו הגון וכשר
מצודת ציון
"החוקקים" - ענין כתיבהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"החקקים", השופטים הניחו נימוסים של און, וההמון מכתבים של עמל כתבו:
ביאור המילות
"החקקים". מניחי הדתות והחקים נקראים מחקקים בכ"מ (דברים לג כא, לקמן לג כב, תהלות ס' ט', קח ט', משלי ח' טו, לא ח'), כי כל דבר שאינו מבורר לכל רק המצווה הדבר יודע טעמו נקרא חק, ולכן נקרא מניח החקים האלה מחוקק. ומכתבים בכבד, מפני שלא כל אחד יודע לזייף השטר רק עושהו ע"י סופרים הבקיאים במלאכת הזיוף לכן הוא פעל יוצא. ובארנו במק"א כי "א¢ו�ן" מורה הכח החפשי שלא במשפט, ובא לרוב על השתמשות באונו וכחו זה נגד חברו להעביר דינו. ועמל מציין יגיעת הנפש בדבר נגדיי לה וחטא בערכה, לכן השטרות המזויפות מכנה עמל, כי א"צ לזה און ועצמה, ולהטות מדין דלים מכנה און:מ"ג ישעיהו · י · א · >>