מ"ג ישעיהו ט ג



<< · מ"ג ישעיהו · ט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י ׀ אֶת־עֹ֣ל סֻבֳּל֗וֹ וְאֵת֙ מַטֵּ֣ה שִׁכְמ֔וֹ שֵׁ֖בֶט הַנֹּגֵ֣שׂ בּ֑וֹ הַחִתֹּ֖תָ כְּי֥וֹם מִדְיָֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי את עול סבלו" - עול שהיה סבל לחזקיה ושהיה מטה את שכמו למשא כבד להעלות מס קשה ואת שבט יהודה שהיה נוגש בו בחזקיהו

"החיתות" - שברח יחד בלילה אחד

"כיום מדין" - בימי גדעון שאף הם נפלו יחד בלילה אחת ובליל קציר העומר כמו שנאמר והנה צליל שעורים מתהפך במחנה מדין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"החתות" - העם הזה שברת בלילה אחת כמו עת מפלת מדין בימי גדעון כי גם המה נאבדו בלילה אחת

"כי את עול סבלו" - העול שהיה סובל חזקיהו ומי שהיה מטה שכמו להעמיס עליו משא כבד להעלות מס קשה ואת השבט שהיה נוגש ורודה בו והוא אשור וכפל הדבר במ"ש לתפארת המליצה 

מצודת ציון

"סבלו" - מלשון סבל ומשא

"שבט" - כן יקרא המושל כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט)

"הנוגש" - ענין לחץ ודחק

"החתות" - ענין שברון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי את על סבלו", נשא משלו, משור שבעליו מטה שכמו אל עבודת האדמה שיש בזה ג' דברים
  • א) העול שסובל על צוארו,
  • ב) בעליו שהולך אצלו ומטה שכמו ע"י העול באכזריותו,
  • ג) השבט שבו מכה אותו בכל עת. והמשיל שעבודם אל אשור בג"ד אלה.
  • א) כובד המס הוא העול שסבלו,
  • ב) המושל האכזר הוא המטה שכמם לסבול העול של המס,
  • ג) חיילותיו ומחנהו הוא השבט בו הכה אותם כל עת שלא שמעו למשמעתו. והנה לפעמים יסור מהם העול וכובד המס, אבל עדיין המושל האכזר קיים, ולפעמים שמת גם המושל אבל עדן עמו ומחנהו קיימים שהם השבט, עז"א כי במפלת סנחריב נושעו מכל צד, כי בפעם אחת נשבר "עול סבלו", שהוא המס והעבודה שעבד בם, וגם "מטה שכמו" הוא מלך אשור שנהרג ע"י בניו, וגם נשבר "שבט הנגש בו", שהוא מחנהו שנהרגו ע"י המלאך, וכולם "החתת" ושברת "כביום מדין" שהצירו לישראל ונהרגו ג"כ ע"י נס כולם בלילה אחד (שופטים ו'), ולדברי חז"ל היה מפלת מדין ואשור שניהם בליל פסח ובזכות העומר:

ביאור המילות

"על סבלו". עול היא עול הבהמה, ואם בעל השור חס עליו מרים את העול בל יטה שכמו, ואהיה להם כמרימי עול (הושע יא), ואם הוא אכזר מכביד עליו ומטה שכמו, ועז"א ואת מטה שכמו. וסבלו, הוא שם והב' בקמץ חטף וענינו סבל המשא.

"כיום", כמו כביום, כמו כבור סיגיך (למעלה א'):
 

<< · מ"ג ישעיהו · ט · ג · >>