מ"ג ירמיהו נ כא


<< · מ"ג ירמיהו · נ · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל הָאָרֶץ מְרָתַיִם עֲלֵה עָלֶיהָ וְאֶל יוֹשְׁבֵי פְּקוֹד חֲרֹב וְהַחֲרֵם אַחֲרֵיהֶם נְאֻם יְהוָה וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־הָאָ֤רֶץ מְרָתַ֙יִם֙ עֲלֵ֣ה עָלֶ֔יהָ וְאֶל־יוֹשְׁבֵ֖י פְּק֑וֹד חֲרֹ֨ב וְהַחֲרֵ֤ם אַחֲרֵיהֶם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲשֵׂ֕ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מרתים" - שהמרתני והרגזתני

"פקוד" - שם מדינה וכן פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כג) ת"י שם מדינות

"ועשה ככל אשר צויתיך" - אתה כורש ביד ישעיהו הנביא (מ"ה)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועשה וגו'" - חזר לזרזו

"חרוב" - תחרב אותה והנסים רדוף אחריהם והחרימם

"ואל יושבי פקוד" - שם עיר מערי בבל כמ"ש פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כג) או על בבל יאמר וקראה כן לפי שבא עת לפקוד ולזכור עוונה

"על הארץ מרתים" - חזר לדבריו הראשונים אמר אל מול המחריב את בבל עלה למלחמה על הארץ שמרדה ופשעה בכל העובדי כוכבים והיא בבל 

מצודת ציון

"מרתים" - מלשון מרי ומרד

"חרוב" - מלשון חורבן

"והחרם" - ענין כליון כמו כל הנשמה החרים (יהושע י')

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על הארץ מרתים", רק אתה "מרתים" ומרי, "על ארץ בבל עלה עליה", אתה מרתים עלה "אל יושבי פקוד" שהם הכשדים שעליהם אפקוד עונם (כמ"ש הנני פוקד על מלך בבל), "ועשה" ר"ל אתה מרתים "עשה כאשר צויתיך" להחריב ולהשמיד הכל:

ביאור המילות

"מרתים". מענין מרי, וצייר המרי כעצם מופשט עולה על הארץ:

"יושבי פקוד". מענין פקודת עון:

"חרוב". מענין חרב:
 

<< · מ"ג ירמיהו · נ · כא · >>