מ"ג ירמיהו נ כא
<< · מ"ג ירמיהו · נ · כא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל הָאָרֶץ מְרָתַיִם עֲלֵה עָלֶיהָ וְאֶל יוֹשְׁבֵי פְּקוֹד חֲרֹב וְהַחֲרֵם אַחֲרֵיהֶם נְאֻם יְהוָה וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־הָאָ֤רֶץ מְרָתַ֙יִם֙ עֲלֵ֣ה עָלֶ֔יהָ וְאֶל־יוֹשְׁבֵ֖י פְּק֑וֹד חֲרֹ֨ב וְהַחֲרֵ֤ם אַחֲרֵיהֶם֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲשֵׂ֕ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽיךָ׃
רש"י
"פקוד" - שם מדינה וכן פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כג) ת"י שם מדינות
"ועשה ככל אשר צויתיך" - אתה כורש ביד ישעיהו הנביא (מ"ה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מרתים" - מלשון מרי ומרד
"חרוב" - מלשון חורבן
"והחרם" - ענין כליון כמו כל הנשמה החרים (יהושע י')
מצודת דוד
"ועשה וגו'" - חזר לזרזו
"חרוב" - תחרב אותה והנסים רדוף אחריהם והחרימם
"ואל יושבי פקוד" - שם עיר מערי בבל כמ"ש פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כג) או על בבל יאמר וקראה כן לפי שבא עת לפקוד ולזכור עוונה
"על הארץ מרתים" - חזר לדבריו הראשונים אמר אל מול המחריב את בבל עלה למלחמה על הארץ שמרדה ופשעה בכל העובדי כוכבים והיא בבלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מרתים". מענין מרי, וצייר המרי כעצם מופשט עולה על הארץ:
"יושבי פקוד". מענין פקודת עון:
"חרוב". מענין חרב:<< · מ"ג ירמיהו · נ · כא · >>