מ"ג ירמיהו לב יז
<< · מ"ג ירמיהו · לב · יז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כׇּל־דָּבָֽר׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אהה" - הוא ענין צעקת יללה
"יפלא" - ענין מכוסה ונעלם כמו כי יפלא ממך דבר למשפט (דברים יז)
"כל דבר" - שום דבר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ)
מצודת דוד
"לא יפלא" - ר"ל הואיל והכל מעשה ידיך המה אם כן בודאי אין נסתר ממך שום דבר
"אהה" - הוא ענין צעקת יללה שהיה מיצר ודואג על שהיה נבוך מלדעת אמיתת פתרון קניית השדהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "ההנהגה בעת הבריאה", שעז"א "אתה עשית את השמים ואת הארץ" שאז קבעת חקי הטבע אשר לא ישתנו, וזה היה "בכחך הגדול ובזרועך הנטויה" ר"ל הבריאה יש מאין היה בכח גדול, וקיום הבריאה והתמדתה הוא בזרוע נטויה, כי התמדת המציאות וקיומו היא בריאה תמידית, וזרועו הפועלת נטויה תמיד לפעול ולחדש בכל יום מעשה בראשית, כי בסור ידי היוצר והשגחתו רגע תמוש ההויה בכללה, וא"כ "לא יפלא ממך כל דבר" לשדד הטבע להרסה ולשנותה כי א"צ לזה מעשה רק הסתלקות כחו מן הדבר ואז בטל מאליו:
<< · מ"ג ירמיהו · לב · יז · >>