מ"ג ירמיהו כז יט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל הַמְּכֹנוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֶל־הָֽעַמֻּדִ֔ים וְעַל־הַיָּ֖ם וְעַל־הַמְּכֹנ֑וֹת וְעַל֙ יֶ֣תֶר הַכֵּלִ֔ים הַנּוֹתָרִ֖ים בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המכונות" - ת"י בסיסיא כמו את הכיור ואת כנו (שמות לה)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הים" - עשוי הוא כעין גיגית כמ"ש במלכים

"המכונות" - מלשון כן ובסיס והיו מתחת לכיורות כמ"ש במלכים 

מצודת דוד

"אל העמודים" - על עמודי הנחושת ועל ים הנחושת וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(יט-כב) מה שכפל כי כה אמר ה', הוא מותר לשון:

(יט-כב) "כי כה אמר ה', אל העומדים" וכו' "כי כה אמר ה' על הכלים" וכו', מפני שהיו שתי אמירות,

  • א) שיתר הכלים יובאו בבלה,
  • ב) שביום הפקודה יושבו מבבל לא"י, והאמירה הראשונה נתקיימה בכל הכלים שכולם לוקחו לבבל כמ"ש בסוף הספר, אבל האמירה השניה שאח"ז יושבו לא"י, לא נתקיימה רק בכלי שרת של זהב וכסף שלקחו לשם, שהם הושבו בימי כורש הראשון ונתנו חמשת אלפים וד' מאות כלים ביד ששבצר הנשיא, ככתוב בעזרא א', אבל העמודים והים והמכונות לא הושבו, וכן כלי נחושת שלקח משם, וע"כ כפל דבריו "כי כה אמר ה'" (דבור א') "אל העמודים ועל הים" וכו' שעליהם אמר "בבלה יובאו", ועוד "כה אמר ה' על הכלים הנותרים" שהם כלי זהב וכסף, עליהם אמר "בבלה יובאו והעליתים והשיבותים אל המקום הזה", ולכן בדבור הראשון אמר כה אמר ה' צבאות, ובשני אמר ה' צבאות אלהי ישראל, כי שיוקחו בבלה אמר מצד שהוא אלהי צבאות ומושל כחפצו, ושיושבו אח"ז אמר מצד שהוא אלהי ישראל ומשגיח עליהם באהבתו: