מ"ג ירמיהו כד ט


<< · מ"ג ירמיהו · כד · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתים לזועה [לזעוה] לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּנְתַתִּים לזועה [לְזַעֲוָה] לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּנְתַתִּים֙ לזועה לְזַעֲוָ֣ה לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכׇל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לזעוה לרעה לכל ממלכות הארץ" - שישמעו הרעה הבאה עליהם ויזועו "לשנינה" - שישננו וידברו הכל בפורענותם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לזעוה" - ענין רעד ורתת וכן והיה רק זועה (ישעיהו כח)

"לשנינה" - ענין ספור ואמירה כמו ושננתם לבניך (דברים ו

מצודת דוד

"לשנינה" - יתמידו לספר מהצרות הבאות עליהם

"ולקללה" - המקלל יתלה הקללה בהם לומר תהיה כהיהודים האומללים

"ולמשל" - יביאו משל מהפורעניות הבא עליהם

"לחרפה וגו'" - ר"ל בכל המקומות אשר אדיח אותם שם יהיו לחרפה כי כולם יחרפו אותם

"ונתתים וגו'" - ר"ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה ולרעה כי כולם יחרידם וירעו להם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ", שע"י שנגזר שנ"נ ירדוף אחריהם ירע על ידם ויזוע כל הממלכות שהם ביניהם, וגם יהיו לחרפה בכל המקומות אף במקום שלא תגיע יד נבוכדנצר שם:

ביאור המילות

"לזעוה". שיזועו ממקומם על ידם, והם יהיו לחרפה, וכן לקמן (כ"ט י"ח, ל"ד י"ז):
 

<< · מ"ג ירמיהו · כד · ט · >>