מ"ג ירמיהו כד ב


<< · מ"ג ירמיהו · כד · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּר֑וֹת וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כתאני הבכרות" - שבישלו כל צרכן בתחלת בכורי תאינים שהם חביבות על מוצאיהם בראשיתם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הבכורות" - המבושלות כל צרכן וכן בכורי ענבים (במדבר יג

מצודת דוד

"מרוע" - בעבור רעתן לא היה אפשר לאכלן

"כתאני הבכרות" - כתאנים המבושלין כל צרכן

"תאנים" - מלאה תאנים וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הדוד אחד תאנים טובות מאד", התאנה אם אין לוקטין אותה תיכף כשנתבכרה היא מותלעת מהשמש כמ"ש חז"ל במדרש, וע"ז המשיל את גלות יהויכין שנלקטו תחלה מארץ ישראל "לתאני הבכורות" שנלקטו ראשונה:

ביאור המילות

"הדוד אחד". כפי הדקדוק ראוי הדוד האחד, רק ר"ל שכל דוד היה מיוחד בפ"ע לפי הנמשל, זה בבבל וזה בירושלים:
 

<< · מ"ג ירמיהו · כד · ב · >>