מ"ג ירמיהו יט טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי [מביא] אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מבי [מֵבִיא] אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עָרֶיהָ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מֵבִ֜י אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־כׇּל־עָרֶ֔יהָ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלֶ֑יהָ כִּ֤י הִקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֥וֹעַ אֶת־דְּבָרָֽי׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הקשו" - מלשון קשה

"ערפם" - הוא אחורי הפנים והצואר 

מצודת דוד

"כי הקשו" - לבל יוכלו להפך אלי פניהם והוא ענין מליצה

"ועל כל עריה" - הערים הסמוכים לה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כה אמר ה' הנני מביא", כאשר צוהו ה' לעשות מעשה עם נבואתו ידע כי נחרץ הדבר מאת ה' ולא יחזור בו, כמ"ש הרמב"ן, שכל מעשה שנעשה עם הנבואה מורה שהיא נבואה קיימת בלא חזרה, ולכן הודיע להם שנגמר דינם, ועז"א "הנני מביא את כל הרעה" לא כמ"ש בנבואה הקודמת שה' חושב מחשבה שישובו, "כי הקשו את ערפם" ולא רצו לשוב ולכן נחתם גזר דינם כמ"ש לקמן (כ"א י') כי שמתי פני על העיר הזאת לרעה ולא לטובה: