פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף כִּי אָמְרוּ לֹא יִרְאֶה אֶת אַחֲרִיתֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כׇּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש" - עד כאן דברי הנביא ורוח הקודש משיבתו מרעת יושבי בה ספתה בהמות ועוף

"תאבל" - תחרב

"ספתה" - (פוניד"א בלע"ז)

"כי אמרו" - יושבי הארץ הזאת

"לא יראה את אחריתנו" - אין גלוי לפניו מה יהיה בסופינו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד מתי תאבל הארץ", הלא בעד עונותיהם תאבל הארץ הוא חורבן הדומם "ועשב כל השדה ייבש" שהוא הצומח, וגם "ספתה בהמות ועוף" שהוא בע"ח, וכ"ז "מרעת יושבי בה, כי אמרו", ר"ל ואל תאמר שבסבת חורבן הארץ ישובו בתשובה, "הלא יאמרו לא יראה את אחריתנו", ר"ל שמכחישים ידיעת ה' בשפלים וכ"ש ידיעת העתיד ואומרים שאינו רואה אחריתם להכרית כלל ואין השגחה ושכר ועונש:

ביאור המילות

"אחריתנו". בא לרוב על עת הגמול והעונש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד מתי" - זהו תשובת המקום כאומר הלא הועמד להיות רצועת מרדות על ישראל להיות שבט אפי כי עד מתי תהיה ארצי נשחתה ועשבה יבשה בסבת רשעת יושבי בה וכלתה בהמות ועוף כי לא תרבינה בארצם גמול פשעם באומרם שאני איני רואה אחריתם לדעת מה יהיה בסופם וכאומר וכי כן תהיה ארצי נשחתה עד עולם לכן יבא נ"נ ויגלה אותם מארצם וימורק עוונם וישובו אל ארצם ותהיה אז ארץ חמדה כמאז

מצודת ציון

"תאבל" - ענין השחתה כמו אבלה נבלה הארץ (ישעיהו כד)

"ספתה" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (לעיל ח)

"אחריתנו" - מלשון אחרית וסוף

<< · מ"ג ירמיהו · יב · ד · >>