פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י אִם־חַי־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבוֹתָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אם חי ה'" וכו' וזה מג' טעמים

  • א) ששם הייתם בארץ אחת ואז יהיה "מארץ צפון ומכל הארצות",
  • ב) שהחטאים שבעבורם גליתם לשעבוד מלכיות היו חטאים גדולים עד "אשר הדיחם שם" כמי שמדיח את בנו המורד ומגרשו מביתו שקשה שישיב אותו אליו,
  • ג) שהגאולה אז תהיה חשובה בעיניהם יותר מן הגאולה הראשונה שאז עדיין לא היה א"י שלהם, ועתה כבר זכו בארץ וכבר ירשו אותה שתגדל השמחה אם ישובו לארצם, וז"ש "והשבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשיבותים" - כן יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' ואשר השיבותי אותם על אדמתם (וזהו מאמר המקום כמדבר בעדו אבל הם יאמרו והשיב אותם אשר נתן וגו' וכמדברים בעדם)

"כי אם" - כי אז יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' מארץ צפון ומשאר ארצות אשר הדיחם שמה כי הגאולה ההיא תהיה חשובה יותר לפי מרבית הצרות שיסבלו בגולה ויזכירו יותר בזה הגאולה

מצודת ציון

"הדיחם" - מלשון דחיה

"והשיבותים" - מלשון השבה

"על אדמתם" - אל אדמתם