מ"ג ירמיהו ד כג


<< · מ"ג ירמיהו · ד · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּה־תֹ֖הוּ וָבֹ֑הוּ וְאֶל־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ין אוֹרָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

חֲזֵיתִי יַת אַרְעָא הָא צַדְיָא וְרֵקַנְיָא אִסְתַּכְּלֵית בִשְׁמַיָא וְהָא לָא מִזְהַרִין נְהוֹרֵיהוֹן:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואין אורם" - האור שהיה בהם מאז הלך לו והוא משל על הצרה כי מי שהוא בצרה העולם חשוך בעדו

"ראיתי" - זה מאמר הנביא שאמר לכן ראיתי במראה הנבואה את הארץ והנה היא תוהו ובהו כי גלו אנשיה 

מצודת ציון

"תהו" - שממה

"ובהו" - ענין ריקות וכן והארץ היתה תהו ובהו (בראשית א)

"ואל השמים" - כמו ואת השמים וכן אספרה אל חוק (תהלים ב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראיתי את הארץ", החוזה מצייר חורבן המציאות כולו וכל הבריאה אשר יצאה לפועל בששת ימי המעשה, ומצייר תחלה חורבן השמים והארץ בכלל כפי שנסדרה בריאתם בשני ימי הבריאה הראשונים, ביום הראשון החל רוח אלהים לרחף על הארץ שהיתה תהו ובהו ומכוסה במים, ועתה "ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו" כבראשונה, ואח"כ ויאמר אלהים יהי אור, ועתה "ראיתי את השמים ואין אורם", ואח"כ ביום השני והשלישי החל בהויית היבשה ע"י שנפרדו המים וע"י שנתהוו אז הרים וגבעות על פני המים, כמ"ש יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם כמו שבארתי בפי' מ"ב, ועתה.

ביאור המילות

"ואל השמים". פעל ראה נקשר תמיד עם מלת את, ופה ר"ל שלא ראה השמים עצמם מפני החשך רק ראה אליהם אל הרום:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ד · כג · >>