מ"ג ירמיהו ב ג


<< · מ"ג ירמיהו · ב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה כׇּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

קוּדְשַׁיָא אִינוּן בֵית יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ וְעַל בָּזְזֵיהוֹן כְּדִמְעָה אֲרָמוּת עַלְלָא דְמַן דָאָכַל מִנֵיהּ חַיָב לְמֵימַת וּכְשִׁירוּ חֲצַד עוֹמָר אֲרָמוּתָא דְעַד לָא מְקָרְבִין מִנֵיהּ כַּהֲנַיָא בְּנֵי אַהֲרֹן קוּרְבְּנַיָא עַל מְדַבְּחָא מַן דְּאָכִיל מִנֵיהּ מִתְחַיֵב אַף כֵּן כָּל בָּזְוֵיהוֹן דְבֵית יִשְׂרָאֵל יְחוֹבוּן בִּישְׁתָא תֵיתֵי עֲלֵיהוֹן אֲמַר יְיָ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קודש ישראל" - כתרומה "ראשית תבואתה" - כראשית קציר לפני העומר שאסור באכילה והאוכלו מתחייב כן כל אוכליו יאשמו כן תרגם יונתן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נאום ה'" - זהו מאמר ה'

"כל אוכליו" - כל הגוזלים ומכלים את ישראל יהיו אשמים והרעה תבוא אליהם ר"ל אף שישראל יהיו נמסרים ביד האומות בעבור חטאם עכ"ז על כי המה קודש לה' אהיה נפרע בסוף מן האומות על שהרעו להם

"קודש ישראל" - ולזה הוא קדש לה'

"ראשית" - הוא המיטב שבכל תבואתו ר"ל המובחר שבכל העכו"ם  

מצודת ציון

"ראשית" - ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (לקמן מט)

"יאשמו" - מלשון אשם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קדש", דמית "כקדש וכתבואת ראשית" שהיא התרומה שאסורה למאכל לזרים וזר האוכלה יאשם בין בגוף בין בנפש, וכן "כל אוכליו יאשמו" היא אשמת הנפש, כמ"ש ואיש כי יאכל קדש ואשמה הנפש ההיא, וגם "רעה תבא אליהם" הוא עונש הגוף ומיתה בידי שמים, ור"ל אף שאנבא עליך עתה שתהיה למאכל לשיני אריות סופם לקבל עונשם כאוכל קדש ה' ותרומתו:

ביאור המילות

"ראשית תבואתה". כתוב בה"א במקום וא"ו, כמו תבואתו. והכינוי מוסב על המדבר, שהוא ראשית תבואת המדבר, שמעולם לא גדל שם תבואה, וישראל הם התבואה שגדלה שם ראשונה במדבר הזה, וע"כ הם קדש כראשית התבואה.

"יאשמו", כבר ביארתי באילת השחר (כלל שס"ה) שיש הבדל בין פעל אשם ובין פעל חטא, במה שאשם מציין שמכיר ענשו, או שמגיע לו עונש, ובא ברוב פעמים על עונש הנפש, ואשמה הנפש ההיא, לכן הוסיף רעה תבא אליהם בפעל, וכן ויאשם בבעל וימות (הושע י"ג א'):
 

<< · מ"ג ירמיהו · ב · ג · >>