פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מה יב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֤ה וַֽחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְסַלְעָא עַסְרִין מָעִין תִּלְתּוּת מָנַיָא עַסְרִין סַלְעִין מָנֵי כַסְפָּא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ סַלְעִין רִבְעוּת מָנַיָא חֲמֵשׁ עַסְרֵי סַלְעִין כּוּלְהוֹן שִׁתִּין מָנִין וּמָנֵי רַבָּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשקל עשרים גרה" - עשרים מעין

"עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל" - הרי ששים שקלים

"המנה יהיה לכם" - לוצונ"ט בלע"ז ומנחם חברו לשון מניין והרי יש כאן מאתים וארבעים זוז מכאן שהיה מנה של קודש כפול והוסיפו עליו בימי יחזקאל שתות הרי מאתים וארבעים וכשחלקו הכתוב לשלשה ולא כתב סתם ששים שקלים יהיה לכם המנה צוה לעשות ממנו משקל שלישיתו ומשקל רביעיתו ומשקל מנה של חול שהיה מתחילה וכן ת"י תלתות מניא עסרין סלעין מני כספא עסרין וחמש סלעין רבעות מניא חמש עסרי סלעין כולהון שיתין מנין ומנא רבא קודשא יהא לכון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והשקל", וכן קצב המטבעות היוצאות מן המלך יהיה להם קביעות, ובענין שלא יפול בם הזיוף והאונאה, "השקל יהיה עשרים גרה", והמנה יהיה ששים שקל, שהם מאתים וארבעים זהובים, שמנה של קדש כפול היה והיה מאתים זהובים, ויחזקאל הוסיף ארבעים זהובים, ויעלה המנה ששים שקלים, כי יחזקאל תקן שיקח הנשיא מנתו אחד מששים, ולפי חשבונו יקח שקל ממנה, כי יתבאר שמנת הנשיא היותר גדול היה אחד מששים, שהוא מחטים ושעורים, כמו שיבואר (בפסוק י"ג), וכן יהיה מנתו מן הכסף, וצוה שיעשה מטבעות של "עשרים שקלים" ושל "חמשה ועשרים שקלים" ושל "עשרה שקלים" ושל "חמשה שקלים", שמי שיהיה לו מנה וירצה לרצותו על מטבעות גדולות וקטנות יהיו בידו כל מיני מטבעות, כי עשרים וחמש ועשרים ועשרה וחמשה הם ששים, ויוכל להחליף ג"כ שיקח ב' פעמים חמשה ועשרים ועשרה, או ב' פעמים חמשה ועשרים וב"פ חמשה, או ב"פ כ' ב"פ י' וכדומה, וזה לתועלת המדינה:


ביאור המילות

"עשרה וחמשה שקל". פי' עשרה שקל וחמשה שקל, שאל"כ היל"ל חמש עשרה שקל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשרים שקלים וגו'" - בזמן ההוא היה משקל מיוחד בפני עצמו אבן מכ' שקלים ואבן מכ"ה שקלים ואבן מט"ו שקל לכן אמר כל אלו שלש המשקולות ביחד יחשב למשקל מנה ולא יעוותו את המשקל (א"כ המנה הוא ששים שקלים והשקל הוא ד' זוז הרי למנה ר"מ זוז כי מנה של חול הוא מאה זוז ושל קדש כפול הרי מאתים והוסיף בה יחזקאל שתות מלבר הרי ר"מ זוז)

"והשקל" - משקל השקל יהיה עשרים גרה

מצודת ציון

"והשקל" - שם משקל

"גרה" - שם מטבע מעה וכן עשרים גרה השקל (שמות ל')

"המנה" - הוא ליטרא וכן שלשת מנים זהב (מלכים א' י')