פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מב ג

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל פני אתיק בשלשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶגֶד הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְנֶגֶד רִצְפָה אֲשֶׁר לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אַתִּיק אֶל פְּנֵי אַתִּיק בַּשְּׁלִשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶ֣גֶד הָעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לָקֳבֵל עַסְרִין דִלְדַרְתָּא גֵוַיְתָא וּקְבֵל דִלְצִפּוּנָא רִצְפָּתָא דִפְתִיחָא לְדַרְתָּא בְרַיְתָא זָוֵי לָקֳבֵל זָוֵי מְתַלְתִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגד העשרים אשר לחצר הפנימי" - כל זה סימן מקום הלשכות אצל העשרים רוחב אויר אשר לחצר הפנימי סביב סביב לבית כמו שאמור למעלה ובנין הלשכות רוחב כ' אמה

"ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה" - שאמרנו למעלה שעליה היתה החצר (סביב) מוקפת סביב לה

"אתיק אל פני אתיק" - לא ידעתי מהו (תו' אתיק אל פני אתיק אתיק הוא עמוד כמו שפי' רש"י נמי (לעיל טז) והאתיקים סביב לשלשתם שהם עמודים והלשכות העליונות היינו הני לשכות עצמם שמדבר מהם וקורא אותם עליונות לפי שהם בגובהו של הר כמו שפירש"י גבי ומתחת הלשכות האלה והכי פי' על הסדר והלשכות העליונות שהם בגובהו של הר ב' מהם היו קצרות כלומר אינם רווחות לפי שהאתיקים היו ממעטים בהם שכן דרך הבנאים לחזק מלאכת בניינם לעשות עמודים עד ב' שלישי החומה ומשם ואילך כלים ומשפיעים ולכך השלישית אינה קצרה והיינו דקאמר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לפי שאין צריך חיזוק כמו מלמטה ואין להם עמודים כעמודי החצרות כלומר עמודי לשכות אלו אינם כשאר עמודים ששאר עמודים מיושבים אצל החומה לחיזוק אבל הני בעובי החומה בולטין לחוץ ולפנים לכך אוכלים מן הבנין על כן נאצל כתרגומו דחיקן לפי שהם בעובי החומה בולטים לחוץ ולפנים מחזקים הלשכות מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ לצד הארץ כך מצאתי בשם אשל גדול)

"בשלישים" - ת"י מתלתין משמע שהיו אותן לשכות משולשות שלש זו למעלה מזו וגם המקראות מוכיחין כן שהוא אומר והלשכות העליונות קצרות מהתחתונו' ומהתיכונות ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו כי יוכלו אתיקים מה הם אותם אתיקים והיאך אוכלות מן העליונות ואינם אוכלות מן התחתונות ומן התיכונות וטעם שהוא נותן לדבר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לא ידעתי להבין בו (ואנ"י ל"א היה ל"י ל"א ר"ב ול"א עוז"ר בכ"ל הבני"ן הזה אל"א כמ"ו שהראוני מ"ן השמי"ם)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נגד העשרים" וכו' "אתיק אל פני אתיק", עתה מצא שיש שם ארבעה אתקים, שכבר בארתי שבנין אתיק הוא הנעשה בין שני בתים שעומדים זה כנגד זה מניחים קורות בפנות הבית מגג בית זה לגג הבית שכנגדו ועל הרצפה של הקורות האלה בונים בנין בגובה, שמוקף בחלונות סביב שהעולה שם רואה משם למרחוק על כל סביביו, ובנין זה מחבר למעלה שני הבתים, וראה שם ארבעה אתיקים, שני אתיקים היו נגד העשרים אשר לחצר הפנימי, שהניחו קורות מן גג לשכות המאה אל גג לשכת העשרים שהיו מכוונים זה כנגד זה בצד דרום של לשכת המאה, וביניהם עשר אמות כנ"ל, ונבנה אתיק אחד בפנות המזרח ואתיק אחד בפנות המערב, וז"ש "שנגד העשרים אשר לחצר הפנימי" (ר"ל מן לשכת המאה נגד לשכת העשרים אשר הם פתוחים ושייכים בקדושתם לחצר הפנימי), היה "אתיק אל פני אתיק", ר"ל אתיק במזרח מכוון אל אתיק שכנגדו במערב. וכן היו שני אתיקים נגד הרצפה, שהמשיכו קורות מן גג לשכת המאה אל גג לשכות הרצפה שבצד קיר החצר החיצוני, בשני הצדדים שהתחילו הלשכות שעל הרצפה, ובנו אתיק א' במזרח ואתיק א' במערב, ולכן היה גם "נגד הרצפה אשר לחצר החיצונה ג"כ אתיק אל פני אתיק", ואתיקים אלה היו "בשלשים" ר"ל כל אתיק היה שלשה, א' ע"ג חברו תחתיים שניים ושלישים, וזה יתבאר עוד בפסוק ה' ו':


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשלישים" - ר"ל כן היה בעבור שהלשכות ההם היו שלשה עליות זו על גב זו והיה הבנין גבוה ולכן היו עמודים כפולים זה מול זה לחזק הבנין

"אתיק אל פני אתיק" - ר"ל עמודי הלשכות ההם היו זה לעומת זה עמוד בפנים מול עמוד מבחוץ

"והחצונה" - ר"ל עבר החיצונה מהלשכות היה פונה מול הרצפה הזה

"ונגד רצפה וגו'" - ר"ל והעבר מזה היה מול הרצפה מהחצר כמ"ש ורצפה עשוי לחצר סביב (לעיל מ)

"הפנימי" - ר"ל עבר הפנימי מהלשכות היה פונה מול חלל האויר הזה

"נגד העשרים וגו'" - נותן סימן על מקום הלשכות ההם ואומר העבר מזה היה מול חלל אויר עשרים מהחצר שלפני יסוד כותל המסיבה וזהו מ"ש ובין הלשכות רחב עשרים אמה (לעיל מא)

מצודת ציון

"רצפה" - ענין הצעת אבנים למדרך הרגל

"אתיק" - עמוד מרובע בולט מהכותל רחב מלמטה והולך וכלה מלמעלה והוא עשוי לחיזוק וכן והאתיקים (לעיל מא)

"בשלישים" - מלשון שלשה

<< · מ"ג יחזקאל · מב · ג · >>