מ"ג יחזקאל לט כט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת רוּחִי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־אַסְתִּ֥יר ע֛וֹד פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם אֲשֶׁ֨ר שָׁפַ֤כְתִּי אֶת־רוּחִי֙ עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְלָא אֲסַלֵק עוֹד שְׁכִנְתִּי מִנְהוֹן דִשְׁפִיכֵית יַת רוּחַ קוּדְשִׁי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר" - ר"ל אשר זאת אעשה להם אשפוך רוח נבואתי עליהם למען יישירו דרכם ויהיו מוכשרים לקבל מרבית הטובה אשר ישאלו עליה

"ולא אסתיר" - אחז במשל מבן אדם שאם אינו רוצה למלאות שאלת מי מסתיר פניו ממנו לבל יראהו ולא יסתיר פנים ממי שירצה למלאות שאלתו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

""
  • ג) "שאז" הסתיר פני מהם בכל פעם כמו בימי היונים והרומים ואז "לא אסתיר פנים",
  • ד) שאז לוקח מהם רוה"ק והנבואה, כמ"ש ה' דברים חסרו בבית שני ואז "אשר שפכתי רוחי על בית ישראל" שישוב אליהם רוה"ק והנבואה: