מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲרַב֙ וְכׇל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

עֲרַב וְכָל רַבְרְבֵי נְבָט אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּתוֹרִין וְדִכְרִין וְגַדְיָן בְּהוֹן הֲוַת סְחוֹרְתִּיךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בכרים" - כבשים ויונתן תרגם בתורין וכן תרגם מאה אלף כרים דמישע מלך מואב (מלכים ב ג)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ערב" - הם הערביים השוכנים במדבר

"ידך" - מקומך

"בכרים" - כבשים שמנים

"ועתודים" - הם הזכרים מן העזים 

מצודת דוד

"סוחרי ידך" - הם סוחרי מקומך וחוזר ומפרש שעם כרים וגו' בהם סחרו עמך כי במקומם היו מובחרים ושמנים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך" הם עושים מסחור לך בעצמך, כי "בכרים ואילים" וכו' "בם סוחריך", וזה תקנה לצרכיך בכסף מלא לאכילה:

"רכלי שבא ורעמה" (בני רעמה שבא ודדן), "המה רכליך", הסחורה שהיו תחלה קונים בשבא הם לוקחים אצלך, כי "בראש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב" שכ"ז מרכולת שבא כמ"ש (מ"א י') שכ"ז הביאה מלכת שבא לשלמה, "נתנו בעזבוניך" הם מונחים אצלך בעזבון והרוכלים לוקחים אצלך הסחורה שהיו לוקחים תחלה בשבא ושבאה משם, וכן: