פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל ה טו

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽהָ֨יְתָ֜ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֜ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגדופה" - בזיון

"מוסר" - יסורין

"ומשמה" - תמהון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיתה חרפה וגדופה", ר"ל החרפה והגדופה שלך מה שיחרפו ויגדפו אותך, זה יהיה "מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך", שיענשו על מה שמגדפים קדושת ישראל, ויש הבדל בין "חרפה" ובין "גדופה", שהמגדף הוא מחרף דבר שיש בו קדושה, ור"ל החרפה תהיה מוסר, והגדופה תהיה משמה לגוים, שע"י מה שיחרפו אותך על רוע מעשיך ראוי שיקחו מוסר איך ענש ה' אותך על רוע המעשים, אבל במה שיגדפו גם תורתך ואת אלהי ישראל עי"ז יהיו שממה ויענשו ע"ז כי היה להם לקחת מוסר ולדעת אשר "בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתוכחת חמה" שהיו שפטים רעים ע"י אף נגלה וחמה נסתרת וע"י תוכחות מגולות שידעו כולם כי שפכתי חמתי עליהם הלא מזה היה להם לדעת "שאני" ה' "דברתי" ושהוא עונש השגחיי, ולא היה להם לגדף את אלהי ישראל ותורתם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובתוכחות חמה" - בגמול עונש אביא חמה ולא על חנם

"אני ה' דברתי" - בידי לקיים

"ומשמה" - תהיה לתמהון כולם יתמהו על חורבנה

"לגוים וגו'" - מוסב על כולם חרפה וגדופה וגו'

"בעשותי" - בעת אעשה בך משפט פורעניות אז תהיה חרפה גדופה וגו'

"מוסר" - ייסרו זה את זה עם ירושלים כי יאמרו במוסרם אל תעשו את הרע שלא יבוא עליכם כדרך שבא על ירושלים

"והיתה" - ירושלים תהיה לחרפה ובזיון

מצודת ציון

"וגדופה" - ענין בזיון כמו את מי חרפת וגדפת (ישעיהו לז)

"מוסר" - ענין תוכחה

"ומשמה" - ענין תמהון

"ובתוכחות" - ענין גמול עונש כמו והוכח במכאוב (איוב לג)

<< · מ"ג יחזקאל · ה · טו · >>