מ"ג יחזקאל ה טו
<< · מ"ג יחזקאל · ה · טו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽהָ֨יְתָ֜ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֜ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃
רש"י
"מוסר" - יסורין
"ומשמה" - תמהוןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וגדופה" - ענין בזיון כמו את מי חרפת וגדפת (ישעיהו לז)
"מוסר" - ענין תוכחה
"ומשמה" - ענין תמהון
"ובתוכחות" - ענין גמול עונש כמו והוכח במכאוב (איוב לג)
מצודת דוד
"ובתוכחות חמה" - בגמול עונש אביא חמה ולא על חנם
"אני ה' דברתי" - בידי לקיים
"ומשמה" - תהיה לתמהון כולם יתמהו על חורבנה
"לגוים וגו'" - מוסב על כולם חרפה וגדופה וגו'
"בעשותי" - בעת אעשה בך משפט פורעניות אז תהיה חרפה גדופה וגו'
"מוסר" - ייסרו זה את זה עם ירושלים כי יאמרו במוסרם אל תעשו את הרע שלא יבוא עליכם כדרך שבא על ירושלים
"והיתה" - ירושלים תהיה לחרפה ובזיוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג יחזקאל · ה · טו · >>