פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יונה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה לִי עַד מָוֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ לְיוֹנָה: הֲלַחֲדָא תְקֵיף לָךְ עַל קִיקָיוֹן? וַאֲמַר: לַחֲדָא תְקוֹף לִי עַד מוֹתָא:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר – השם שם משל לנביאו, בעבור שחרה לו כי ניחם השם.

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר – מבואר הוא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ההיטב חרה לך על הקיקיון", שאל אותו וכי זה דבר טוב, בעבור קיקיון שהוא דבר קל מאד חרה לך, "ויאמר היטב חרה לי" ר"ל ראוי שיחרה לי מפני שהוא "עד מות" שע"י חסרון הקיקיון הנני הולך למות כי נולד לו קדחת מרוב תבערת החום עד שהתעלף והגיע עד שערי מות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

ההיטב – בה"א השאלה, ששאל לו אם מאד חרה לו על אובדן הקיקיון:

עד מות – עד שאבחר המיתה בעבור זה. או רוצה לומר, עד המיתה יחרה לי, ולא אנחם כל ימי עולם:

<< · מ"ג יונה · ד · ט · >>