מ"ג יהושע כב כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֺנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲל֣וֹא ׀ עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽל־כׇּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֺנֽוֹ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

הֲלָא עָכָן בַּר זָרַח שְׁקַר שִׁקְרָא בְּחֶרְמָא וְעַל כָּל כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל הֲוָה רוּגְזָא וְהוּא גַבְרָא חָד לָא מִית בְּחוֹבֵיהּ:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לא גוע בעונו" - תחסר מלת לבד ורצה לומר אף שהיה רק איש אחד ואין בדבר חלול ה' מכל מקום לא גוע הוא לבד כי הקצף היה על כולם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הלוא". וא"ת ולמה תריבו אתם ריב ה', הנה גם בזה ימשך נזק כולל אל כלל האומה, כמו שהורה הנסיון "בעכן, שמעל בחרם" נגד קדשי מקדש, כי הכסף והזהב שגנב היו

קדשי מקדש, וזה כדוגמת שחטאתם אתם שהוא ג"כ נגד המקדש, וראו מה היה לנו "שעל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו", שזה היה מצד שחטא איש אחד מכלל העם ממשיך קצף והסתרת פנים אל הגוי כולו וסרה מהם השגחת ה', ולכן הוא לא גוע כי לא היה עונש בפועל שאז לא יענש רק החוטא לבד, כי היה רק הסתרת פנים מן הכלל, כמ"ש (למעלה ז, יב - יג). ועתה אם הוא "איש אחד" פעל הסתרת פנים מכלל הקיבוץ כ"ש עתה שהחוטאים שני שבטים ומחצה, שיסיר ה' השגחתו מהעדה כולה:

<< · מ"ג יהושע · כב · כ · >>