מ"ג יהושע כא יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־קִרְיַת֩ אַרְבַּ֨ע אֲבִ֧י הָעֲנ֛וֹק הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֣ר יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖הָ סְבִיבֹתֶֽיהָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהָבוּ לְהוֹן יַת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבוּהוֹן דְגִבָּרַיָא הִיא חֶבְרוֹן בְּטוּרָא דִיהוּדָה וְיַת רְוָחָהָא סַחֲרָנָהָא:

רבי ישעיה די טראני (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אֲבִי הָעֲנוֹק" - כמו: הענק, ונשתנית התנועה. וקרא שלושתן בלשון יחיד. ורבים כמוהו במקרא.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנו להם את קרית ארבע" וכו' "ולבני אהרן" וכו'. רצה לבאר מדוע נתנו מיהודה ושמעון תשעה ערים, ומכל שני שבטים לא לקחו רק שמונה ערים, ארבע ערים משבט (חוץ משבט נפתלי), כי אחר שכלב לקח חלק גדול ביחוד היה גם הוא צריך לתת עיר ללוים, כמ"ש (במדבר לה, ח) איש כפי נחלתו יתן מעריו ללוים, והיה לחברון כפרים ושדות רבים מאד, עד שלפי השיעור היה צריך שיתן בפ"ע כמו רביע השבט שהיא עיר אחת ונתן את חברון, ושדה העיר וחצריה היו לו. וזה הוצעה לבאר שמנחלת יהודה לקחו מכלב עיר בפ"ע מחלקו, ונשאר עוד ליהודה ושמעון שמונה ערים, ועם חברון היה תשע. וז"ש ולבני אהרן הכהן נתנו, ר"ל עם חלקו של כלב. והגם שלקחו רוב הערים מיהודה לא משמעון, זה מפני ששמעון נחל תוך יהודה כנ"ל, ונעשה משני השבטים כנחלה אחת:

<< · מ"ג יהושע · כא · יא · >>