פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יהושע ה ג

מקראות גדולות יהושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מׇל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַעֲבַד לֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ אִזְמְלָוָן חֲרִיפִין וּגְזַר יַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגִבְעַתָא וּקְרָא לֵיהּ גִבְעַת עַרְלָתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גבעת הערלות" - על שם המאורע נקרא שנעשה כמין גבעה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גבעת הערלות". נקראת הגבעה בזה השם מפני הפועל שנעשה שם ר"ל מפני מילת כל העם הילודים במדבר והנה היו כלם ערלים לפי שלא היו יודעים העת אשר יצטרכו בו ליסע כי על פי ה' היו חונים כמו שהתבאר בתורה ואולי יצטרכו ליסע ביום הג' למילה והיא הסכנה לתינוק ולזה לא מל אחד מהילודים במדבר ולזאת הסבה לא עשו ישראל פסח במדבר כי אם אותו שנזכר בתורה לפי שכבר נולדו לרובם בנים אחר שתי שנים לצאתם ממצרים ומילת בניהם היתה מעכבת אותם מעשיית הפסח כמו שהתבאר בפרשת בא והנה ספר שאחר שמלו ישבו במקומם עד שחיתה המכה וזה כולו ממה שיורה שאין ראוי לנמול שיעתק ממקומו עד חיות המכה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל גבעת" - בגבעת הערלות ונקרא שם המקום על שם המאורע

מצודת ציון

"אל גבעת" - בגבעת וכן (שמות כה כא)ואל הארון ומשפטו ובהארון

<< · מ"ג יהושע · ה · ג · >>