מ"ג יהושע ד יח


<< · מ"ג יהושע · ד · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בעלות [כעלות] הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בעלות [כַּעֲלוֹת] הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יְהִ֠י בעלות כַּעֲל֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים נֹשְׂאֵ֨י אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֔ן נִתְּק֗וּ כַּפּוֹת֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֶ֖ל הֶחָרָבָ֑ה וַיָּשֻׁ֤בוּ מֵֽי־הַיַּרְדֵּן֙ לִמְקוֹמָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ כִתְמוֹל־שִׁלְשׁ֖וֹם עַל־כׇּל־גְּדוֹתָֽיו׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַהֲוָה כַּד בְּעוֹ לְמִסַק כַּהֲנַיָא נַטְלֵי אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ מִגוֹ יַרְדְנָא אִתְנְגִידָא פַּרְסַת רִגְלֵי כַּהֲנַיָא וּנְחָא עַל יַבֶּשְׁתָּא וְתָבוּ מֵי יַרְדְנָא לְאַתְרֵיהוֹן וַאֲזַלוּ כְמֵאִתְמָלֵי וּמִדְקֳדָמוֹהִי עַל כָּל כַּפּוֹהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נתקו כפות רגלי הכהנים" - מן המים אל החרבה שאצלם וישובו המים למקומם נמצא ארון מצד זה וישראל מצד זה נשא ארון את נושאיו ועבר ועל דבר זה נענש עוזא (שמואל ב ו ז) כשאחז בארון נושאיו נשא עצמו לא כל שכן

רבי ישעיה די טראני

לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה" – פירוש, לעבר מערביו של ירדן. לפי פשוטו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נתקו" - נעתקו וסרו ממקומם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי כעלות". ספר ג' נסים שנעשו בזה, א] כי יש הבדל בין חרבה ובין יבשה, שחרבה יאמר או בבחינת שהיו שם מים תחלה הגם שעתה נתיבשו לגמרי, כי מ"ש וכל ישראל

עוברים בחרבה (הגם שהירדן נתיבש לגמרי, וכמ"ש (פכ"ב) ביבשה עבר ישראל את הירדן) הוא בבחינת חורב המים שהיו בו תחלה. או גם מקום שלא היה בו מים נקרא חרבה, אם אינו יבש לגמרי רק לח ומרופש. והנה הירדן שבו נעשה הנס נתיבש בהחלט, אבל שפת הירדן שהוא ג"כ לח תמיד ובו לא נעשה נס היה שם חרבה, ר"ל מקום לח, וז"ש "ויהי" "כעלות הכהנים וכו' נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה", ר"ל בעלותם נתקו מן היבשה שהוא אמצע הירדן שהיה יבשה, אל שפתו שהיתה חרבה ולחה קצת. ב] שתיכף בעלותם שבו מי הירדן למקומם. ג] "וילכו כתמול שלשום". ר"ל כי אחר שנערמו המים כפין על כפין יחויב שבעת פסק הנס ישטופו בפעם אחד ויתפשטו גם ברוחב חוץ מגדותיו, והיה נס שירדו בהדרגה עד שהלכו כתמול שלשום:

<< · מ"ג יהושע · ד · יח · >>