פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות חגי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַנָּזִיד וְאֶל הַיַּיִן וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֣ן ׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ בִּכְנַ֣ף בִּגְד֗וֹ וְנָגַ֣ע בִּ֠כְנָפ֠וֹ אֶל־הַלֶּ֨חֶם וְאֶל־הַנָּזִ֜יד וְאֶל־הַיַּ֧יִן וְאֶל־שֶׁ֛מֶן וְאֶל־כׇּל־מַאֲכָ֖ל הֲיִקְדָּ֑שׁ וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ לֹֽא׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הָא יִטוֹל גְבַר בְּסַר קוּדְשָׁא בִכְנַף לְבוּשֵׁיהּ וְיַקְרֵיב בִּכְסוּתֵיהּ לְלַחְמָא וּלְתַבְשִׁילָא וּלְחַמְרָא וּלְמִשְׁחָא וְכָל דְמִתְאָכֵיל הֲיִסְתָּאָב וְאָתִיבוּ כַהֲנַיָא וַאֲמָרוּ לָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשר קודש" - בשר טומאת נבילה או שרץ

"ועל הנזיד" - תבשיל

"היקדש" - היסתאב

"לא יטמא" - נחלקו בה רב ושמואל חד אמר אישתביש כהני דבעי מנייהו רביעי בקדש ואמרו לו טהור וחד אמר לא אישתביש כהני חמישי בקודש בעי מינייהו

"ונגע בכנפו" - לא נגע בשרץ עצמו אלא בבגד שהוא ראשון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו", היינו בשר קדש ממש שנתקדש לגבוה, בשר הקרבנות "ונגע" בבשר הנמצא "בכנפו אל הלחם או אל הנזיד" וכו' "היקדש", האם הדבר שנגע בבשר קדש מקבל את הקדושה להיות קדוש כמוהו, "ויענו הכהנים ויאמרו לא", כי מ"ש כל אשר יגע בבשרה יקדש, פי' מה שנבלע בבשרה מבשר החטאת יקדש מפני שנתן בו טעם וטעם הוא כעקר כמש"פ חז"ל, לא אם נגע מבחוץ:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמרו לא" - ובאמת טעו כי בקדש גם הרביעי טמא

"היקדש" - בשאלה אמר להם אם הרביעי נעשה מובדל וטמא

"ואל כל מאכל" - ר"ל או הנזיד נגע במאכל אחר

"ואל השמן" - ר"ל או הנזיד נגע בשמן אבל יין הוא משקה ואינו מטמא אחרים מן התורה אף אם היה ראשון לטומאה

"ואל הנזיד" - ר"ל הלחם נגע בנזיד ונעשה א"כ שלישי

"ואל היין" - ר"ל הנזיד נגע ביין ונעשה א"כ רביעי

"ונגע בכנפו" - עם כנפו שהוא ראשון לטומאה נגע אל הלחם ונעשה א"כ שני

"הן ישא" - הנה אם ישא איש בכנף בגדו בשר מובדל מפני הטומאה כשרץ ונבלה

מצודת ציון

"ישא" - מלשון משא וסבל

"קדש" - ר"ל מובדל מפני הטומאה כי לשון קדש יאמר על דבר המובדל בין לטהרה בין לטומאה בין לאיסור כמ"ש פן תקדש המלאה (דברים כב)

"בכנף בגדו" - בשולי בגדו

"הנזיד" - התבשיל כמו ונזיד עדשים (בראשית כה)

<< · מ"ג חגי · ב · יב · >>