מ"ג חגי ב טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל־עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל־הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים׃
תרגום יונתן
רש"י
"בא אל היקב" - הוא בור שלפני הגת והיין יורד לתוכו
"לחשוף חמשים פורה" - לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהם יין בגיתות ושמם פורה
"לחשוף" - למלאות כמו לחשוף מים מגבא (ישעיהו ל) וכן חשפי שובל (שם טז)
"והיתה עשרים" - לא שנשתלחה ביין מארה יותר מן הדגן אלא שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו ובמשנת אבות דרבי נתן שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועטת כמו שאמר בדגן כגון לחשוף עשרים וחמש פורה והיה עשרה למדך שהיין מדה יתירה לעולם וכשהיין לוקה סימן רע לעולם ולפי שהיין צריך להיות הרבה מנה בו מניין יותרמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ערמת" - כן יקרא כרי תבואה כמו בקצה הערמה (רות ג)
"היקב" - הוא הבור שהיין יורד שם מן הגת
"לחשוף" - ענין שאיבה כמו ולחשוף מים מגבא (ישעיהו ל)
"פורה" - כן יקרא הגת וכן פורה דרכתי לבדי (שם סג)
מצודת דוד
"לחשוף" - ר"ל בחשבו שימצא לשאוב חמשים מדות מן היין היורד מן הפורה ולא מצא כ"א עשרים
"מהיותם" - ר"ל הבינו מה שהייתם בא כ"א אל ערמה אחת בחשבו שימצא בה עשרים מדות ולא מצא בה כ"א עשרה כי נשתלחה בה המארהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לחשף". כמו ולחשף מים מגבא (ישעיה ל') לדלות מן היקב:
"חמשים פורה". ת"י חמשין גרבין דחמרא, ופורה שם מיוחד למדה ידועה הנשאב מן היין בגת, כמו פורה דרכתי, שבשיעור מדה זאת היו דורכין היין: