פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאׇזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְסָרִיבוּ לְקַבְּלָא וִיהָבוּ כַתְפֵיהוֹן מָרִיד וְאוּדְנֵיהוֹן יַקִירוּ מִלְמִשְׁמַע:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וימאנו להקשיב", תחלה לא רצו להקשיב כלל "ויתנו כתף סוררת", הפכו הכתף שלא לראות בעיניהם מה שהנביאים מראים להם, ואח"כ שבאו דברי הנביאים בקול גדול עד שהקשיבו הקול מרחוק, בכ"ז "אזניהם הכבידו משמוע":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משמוע" - מלשמוע

"וימאנו" - אנשי אותו הדור מאנו להקשיב ונתנו כתף סוררת כדרך האדם הממאן להקשיב דברי חבירו שמסיר כתפו ממנו והולך לו

מצודת ציון

"וימאנו" - לא רצו

"להקשיב" - ענין שמיעה

"סוררת" - מלשון הסרה

<< · מ"ג זכריה · ז · יא · >>