מ"ג זכריה א טו
<< · מ"ג זכריה א · טו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְקֶ֤צֶף גָּדוֹל֙ אֲנִ֣י קֹצֵ֔ף עַל־הַגּוֹיִ֖ם הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ קָצַ֣פְתִּי מְּעָ֔ט וְהֵ֖מָּה עָזְר֥וּ לְרָעָֽה׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"השאננים" - אשר אלו אומרים עליהם שהם יושבים ושקטים
"אשר אני קצפתי" - על עמי מעט
"והמה עזרו" - על הקצף לרעהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וקצף" - עתה יפרש שהקצף היא על העמים היושבים שאנן והשקט על אשר אני קצפתי מעט על ישראל והמה עזרו אל הקצף לעשות רעה עוד יותר ממה שקצפתי
מצודת ציון
"השאננים" - מלשון שאנן והשקטמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"וקצף", ועתה אני קוצף קצף גדול על הגוים השאננים שהם מדי ופרס, שהגם שאין לי עליהם קנאה כי לא החריבו המקדש, יש לי עליהם קצף על מה שבטלו בנין הבית, "אשר אני קצפתי מעט" שהקצף שאני קוצף עתה על ישראל הוא מעט, כי הגיע זמן פקודתם, "והמה עזרו לרעה", היינו מה שעזרו לצרי יהודה ובנימין שהשתדלו לבטל את הבנין והם קבלו דבריהם ונתנו פקידה להשבית בנינו וישראל עדיין בשעבוד ובבזה: