פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הֲלוֹא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ כַּאֲשֶׁר זָמַם יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲשׂוֹת לָנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֙יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֙ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּרַם פִּתְגָמֵי וּקְיָמֵי דִי פַקְדֵת יַת עַבְדַי נְבִיַיָא הֲלָא אַדְבִּיקוּ אֲבָהַתְכוֹן וְתָבוּ וַאֲמָרוּ כְּמָא דַחֲשִׁיב יְיָ צְבָאוֹת לְמֶעְבַּד לָנָא כְּאוֹרְחָנָא וּכְעוֹבְדָנָא כֵּן עֲבַד עִמָנָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אך דברי וחקי הלא השיגו אבותיכם", וא"צ עוד לנביא מיעד את העתיד לבא על עונותיכם שכבר באו הצרות והנם עוד במציאות, כי עדיין לא נגאלתם מרשות כורש, וגם שכבר הכרתם את השגחת ה' ואת עונשיו,

  • א) ראיתם שהיכולת בידו לענוש החוטאים, שעז"א שהלא הודו "ואמרו שכאשר זמם ה' לעשות לנו עשה אתנו",
  • ב) במה שהיה העונש מדה כנגד מדה לעומת החטא, שעז"א "כדרכינו וכמעללינו עשה אתנו", וא"צ עוד לנבואה כי כבר נפקחו עיניכם לדעת את מעשה ה':


ביאור המילות

"וחקי". גזירותי שגזרתי עליהם:

"לעשות לנו. עשה אתנו". עשה שאחריו למ"ד מציין המעשה בגוף הפעול, עשה אתו עשה עמו, מציין איכות המעשה שעשה בעבורו, ככל אשר עשה אתכם במצרים (דברים א') כי עשית חסד עם אדני (בראשית כ"ד), ואתה הגדת היום את אשר עשית אתי טובה וכו' וה' ישלחך תחת וכו' אשר עשית לי (ש"א כ"ד כ'), שההגדה הוא איכות המעשה שעשה טובה, שאין מדרך המוסר שיאמר דוד שעשה לו טובה, רק שעשה אתו ובעבורו, ושאול אמר שהתשלומין יהיה בעבור שעשה לו ממש, וע"כ ע"מ שיציין ששלם מדה כנגד מדה מכוון כפי דרכיהם שמציין איכות הפעולה, יציינו במלת אתנו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישובו" - אבותיכם עצמם שבו לומר בעת החרבן הנה כמו שחשב ה' לעשות לנו כפי מעשינו כן עשה לבד אתנו והנביאים לא נלקו כמונו

"אך דברי וחוקי" - אך דברי חוק הגזרה אשר צויתי את הנביאים לנבאות הלא המה השיגו את אבותיכם לבד ולא את הנביאים

מצודת ציון

"זמם" - ענין מחשבה כמו זממו אל תפק (תהלים קמ)

<< · מ"ג זכריה · א · ו · >>