מ"ג ויקרא כה מח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בָּתַר דְּאִזְדַּבַּן פּוּרְקָנָא יְהֵי לֵיהּ חַד מֵאֲחוֹהִי יִפְרְקִנֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
בָּתַר דְיִשְׁתְּמוֹדַע לְכוֹן דְיִזְדַבֵּן מִן יַד פּוּרְקָנָא יְהֵי לֵיהּ חַד מִן אָחוֹי יִפְרְקִינֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גאולה תהיה לו" - מיד אל תניחהו שיטמע עד שנת היובל שהרי כל עצמו לא קנאו אלא לעובדו עד היובל שהרי ביובל יצא כמו שנא' למטה ויצא בשנת היובל ובנכרי שתחת ידך הכתוב מדבר ואעפ"כ לא תבא עליו (ב"ק קיג) בעקיפין מפני חלול השם אלא כשבא ליגאל ידקדק בחשבון לפי המגיע בכל שנה ושנה ינכה לו הנכרי מן דמיו אם היו עשרים שנה משנמכר עד היובל וקנאו בעשרים מנה נמצא שקנה הנכרי עבודת שנה במנה ואם שהה זה אצלו חמש שנים ובא ליגאל ינכה לו חמשה מנים ויתן לו העבד ט"ו מנים וזהו והיה כסף ממכרו במספר שנים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ – מִיָּד, אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיִּטָּמַע (ספרא פרק ח,א).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

וצוה הכתוב שתהיה לו "גאולה" והיא מצות עשה לכל ישראל שנגאל אותו ואחר כך (בפסוק מט) צוה בקרובים שהם קודמים וטעם המצוה ברור כדי שלא יטמע וילמד ממעשיהם כי בשאר הנמכרים הגאולה בקרובים רשות ולכך אמר כאן (פסוק נה) "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" לומר אע"פ שאין הגר תושב והעקר חייבין במצות היובל לא יקנו את עבדי להם לעבדים:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי נמכר גאלה תהיה לו" כבר בארו ז"ל (קידושין כ, ב) שלא תאמר מאחר שהלך זה ונעשה כומר לע"ז אדחה אבן אחר הנופל, תלמוד לומר אחרי נמכר גאולה תהיה לו:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

אחרי נמכר גאולה תהיה לו. וכי סלקא דעתך שיגאלו קודם שהוא נמכר מה ת"ל אחרי נמכר, כי יש לומר מדקאמר לא ירדנו בפרך לעיניך סד"א שזה עיקר הטעם לגאולתו, ואם כן אמתין עד שאראה הנהגתו עמו אם ירדנו או לא. קמ"ל שתיכף אחרי שנמכר אף על פי שלא עבד בו עדיין חייב אתה לגאלו כדי שלא ילמד ממעשיו ויאמר הואיל ורבי מגלה עריות, ועובד עבודה זרה, ומחלל שבת, אף אני כמותו. ואם נאמר שכל אחרי מופלג, נקט אחרי לרבותא שאפילו אם כבר היה אצלו שנים רבות וראית שאינו רודהו בפרך מכל מקום חייב אתה לגאלו כדי שלא ילמוד ממעשיו.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)



בא ואמר לו "הרי אני נמכר!", יכול הזקק לו? תלמוד לומר "אחרי נמכר"-- הא אין אתה נזקק לו אלא משימכר.

"גאולה תהיה לו"-- מיד; אל תניחנו שיטמע.

מנין שאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו? תלמוד לומר "אחד מאחיו יגאלנו".

<< · מ"ג ויקרא · כה · מח · >>