מ"ג ויקרא כד טז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנֹקֵב שֵׁם יְהוָה מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנֹקֵ֤ב שֵׁם־יְהֹוָה֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת רָג֥וֹם יִרְגְּמוּ־ב֖וֹ כׇּל־הָעֵדָ֑ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח בְּנׇקְבוֹ־שֵׁ֖ם יוּמָֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְדִיפָרֵישׁ שְׁמָא דַּייָ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל מִרְגָּם יִרְגְּמוּן בֵּיהּ כָּל כְּנִשְׁתָּא גִּיּוֹרָא כְּיַצִּיבָא בְּפָרָשׁוּתֵיהּ שְׁמָא יִתְקְטִיל׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם מַאן דִמְפָרֵשׁ וּמְחַרֵף שְׁמָא דַיְיָ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל אַטְלָא יְאַטְלוּן יָתֵיהּ אַבְנִין כָּל כְּנִישְׁתָּא כְּגִיוֹרָא כְּיַצִיבָא בִּזְמַן דְיֶחֱרַף שְׁמָא דִמְיַיחֵד יִתְקְטֵיל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונקב שם" - אינו חייב עד שיפרש את השם ולא המקלל בכינוי

"ונקב" - לשון קללה כמו (במדבר כג) מה אקב

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְנֹקֵב שֵׁם – אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם, וְלֹא הַמְּקַלֵּל בְּכְנּוּי.
וְנֹקֵב – לְשׁוֹן קְלָלָה, כְּמוֹ: "מָה אֶקֹּב" (במדבר כג,ח).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


בנקבו שם יומת. סמך לו מיד ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת, מכאן דרשו רז"ל כל הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר לועו של שכינה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונוקב שם ה' מות יומת" אבל נוקב שם ה' לא יהיה ענשו כעונש קללת שאר אלהים ולא ממין אותו העונש גם עם רבוי מנינו אבל הוא במיתה:

" כגר כאזרח" ואין זה העונש לזה המברך עתה מפני היותו גר כי בזה גם האזרח היה שוה לו בנקבו שם:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ז] "ונוקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה"-- יהיו כל העדה כבעלי דבב לו.

'גר'-- זה הגר. "כגר"-- לרבות נשי גרים.
'אזרח'-- זה אזרח. "כאזרח"-- לרבות נשי אזרחיים.

"בנקבו שם יומת"-- אמר ר' מנחם בר' יוסי להביא את המקלל אביו ואמו שלא יהיו חייבים עד שיקללם בשם.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

בנקבו שם. וסמיך ליה ואיש כי יכה רמז למה שאמרו יכה יוסי את יוסי. ד"א בנקבו שם וסמיך איש כי יכה לומר כל הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה:

סמך מקלל לפרשת בהר סיני לומר שהמקלל קלל השם ששמע בסיני. ועוד כאשר צוה ה' את משה וסמיך ליה בהר סיני לומר כאשר צוה למשה בסיני סקל יסקל או ירה יירה כן יעשה לו:

<< · מ"ג ויקרא · כד · טז · >>