רש"י על ויקרא כד
<< · רש"י על ויקרא · כד · >>
פסוק ב
"שמן זית זך" - שלשה שמנים יוצאים מן הזית הראשון קרוי זך והן מפורשים (במנחות דף פו, א) ובת"כ
"תמיד" - מלילה ללילה כמו עולת תמיד שאינה אלא מיום ליוםפסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
"והיתה" - הלבונה הזאת
"ללחם לאזכרה" - שאין מן הלחם לגבוה כלום אלא הלבונה נקטרת כשמסלקין אותו בכל שבת ושבת והיא לזכרון ללחם שעל ידה הוא נזכר למעלה כקומץ שהוא אזכרה למנחהפסוק ט
פסוק י
"בן איש מצרי" - הוא המצרי שהרגו משה
"בתוך בני ישראל" - מלמד שנתגייר
"וינצו במחנה" - על עסקי המחנה
"ואיש הישראלי" - זה שכנגדו שמיחה בו מטע אהלופסוק יא
"ושם אמו שלומית בת דברי" - שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לזו לומר שהיא לבדה היתה זונה
"שלמית" - דהות פטפטה שלם עלך שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל
"בת דברי" - דברנית היתה מדברת עם כל אדם לפיכך קלקלה
"למטה דן" - מגיד שהרשע גורם גנאי לו גנאי לאביו גנאי לשבטו כיוצא בו (שמות לא) אהליאב בן אחיסמך למטה דן שבח לו שבח לאביו שבח לשבטופסוק יב
פסוק יד
"כל" - להביא את הדיינים
"את ידיהם" - אומרים לו דמך בראשך ואין אנו נענשים במיתתך שאתה גרמת לך
"כל העדה" - (ת"כ) במעמד כל העדה (מכאן) ששלוחו של אדם כמותופסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
פסוק כג
<< · רש"י על ויקרא · כד · >>