מ"ג ויקרא כד ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִסַּב סוּלְתָּא וְתֵיפֵי יָתַהּ תַּרְתַּא עֶשְׂרֵי גְּרִיצָן תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין תְּהֵי הָוְיָא גְּרִיצְתָא חֲדָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִיסַב סְמִידָא וְתֵיפֵי יָתָהּ תְּרֵיסְרֵי גְרִיצָן שָׁוִוין לִתְלֵיסַר שִׁבְטַיָא תְּרֵי עֶשְרוֹנִין תְּהֵי גְרִיצְתָּא חֲדָא:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת סלת" גם זה נראה שנאמר אחר ששלמה קצבת לחם הפנים של נדבת המשכן המבוארת בספור ויביאו את המשכן אל משה:

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "...סולת ואפית אותה"-- מנין אף חטין יקח? תלמוד לומר "ולקחת סולת".  יכול אף שאר מנחות נלקחות חטין? תלמוד לומר "אותה"-- זו נלקחת חטין ואין שאר מנחות נלקחות חטין.

[ב] "שתים עשרה חלות"-- שיהיו שוות.  "שני עשרונים"-- שיהיו שוים.

"החלה האחת"-- כל לישתה ועריכתה לא יהיו אלא אחת אחת.  ומנין שאף שתי הלחם לישתן ועריכתן אחת אחת? תלמוד לומר "יהיה החלה האחת".

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואפית אותה. בגימ' כמין תבה פרוצה וגימ' ספינה רקדת. בלחם הפנים כ"ד עשרונים והם י"ב חלות כנגד י"ב מזלות שחוזרין חלילה בכ"ד שעות שביום והם שש שש מערכות כנגד ששת ימי בראשית שבהן נברא העולם שהכל מתקיים בזכות ישראל:

<< · מ"ג ויקרא · כד · ה · >>