מ"ג ויקרא כב כ


<< · מ"ג ויקרא · כב · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֛ל אֲשֶׁר־בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי־לֹ֥א לְרָצ֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כֹּל דְּבֵיהּ מוּמָא לָא תְקָרְבוּן אֲרֵי לָא לְרַעֲוָא יְהֵי לְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל דְבֵיהּ מוּמָא לָא תְקַרְבוּן אֲרוּם לָא לְרַעֲוָא יְהֵי לְכוֹן:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם." כענין הירצך או הישא פניך ואחר שהזהיר על העולה שהיא קדשי קדשים שיהיה זכר ושלא יהיה בו מום ובאר שזה אינו מחוייב זולתי בבקר ובצאן כאמרם ז"ל תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות. אמר:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ג] "...אשר בו מום"-- אין לי אלא מום קבוע. מום עובר מנין? תלמוד לומר "כל אשר בו מום".

[ד] "לא תקריבו"-- אם משום בל תשחט, הרי בל תשחט אמור למטה. הא אינו אומר "לא תקריבו" אלא משום בל תקדיש.  [ה] מכאן אמרו המקדיש בעל מום למזבח עובר משום חמשה דברים:

  • משום בל תקדיש
  • ומשום בל תשחט
  • ובל תזרק את הדם
  • ובל תקטיר את החלב
  • ובל תקטיר מקצתו

ר' יוסי בר' יהודה אומר אף משום בל תקבל את הדם.

"כי לא לרצון יהיה לכם"-- מלמד שאין מרצין.

<< · מ"ג ויקרא · כב · כ · >>