מ"ג ויקרא יז טו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בָּאֶזְרָח וּבַגֵּר וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכָל אֱנָשׁ דְּיֵיכוֹל נְבִילָא וּתְבִירָא בְּיַצִּיבַיָּא וּבְגִיּוֹרַיָּא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיִסְחֵי בְמַיָּא וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וְיִדְכֵּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל בַּר נַשׁ דְיֵיכוֹל בִּיסְרָא דִמְטַלֵק בְּקִילְקוּל נִיכְסֵתָא וּבְשַר תְּבִירָא בְּיַצִיבָא וּבְגִיוֹרָא וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹי וְיַסְחֵי בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי סָאוִוין וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא וְיִדְכֵּי: |
רש"י
[יג] וטריפה וכו'. דאין טריפה מטמא כלל, דאי טריפה מטמא, לכתוב "טריפה" ולא צריך נבילה, אלא "טריפה" לא נכתב 'אלא ללמוד וכו. ואל יקשה לך שאיך יכתוב "וטריפה", והרי טריפה אינו מטמא, וכי בשביל ההיקש יכתוב שקר, ואין זה קשיא, שכך פירוש הכתוב "נבילה וטריפה", כלומר נבילה שנתנבלה מעצמה, וטריפה על ידי חיה רעה, לא יאכל לטמאה בה, והיינו שאם נטרפה לגמרי עד שאין בה חיות - לא יאכלו לטמא. וקרא שאינו צריך, דודאי דגם זה נבילה הוא, אף על גב שהיה זה על ידי חיה רעה, ודרשינן מיניה (תו"כ כאן) שיש במינו טריפה, שאיסור שלה משום שנטרפה. אף על גב דהשתא גם כן אסורה משום נבילה, מכל מקום פירוש הכתוב אותה שמתה בעצמה ואותה שמתה מחמת חיה רעה, כדכתיב (שמות כ"ב, י"ב) "הטריפה לא ישלם", וכתב "וטריפה" לדרוש מי שיש במינו טריפה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "וכל נפש"-- יכול אף העכו"ם (ס"א הנכרי וס"א הגוי)? תלמוד לומר "גר". אי "גר" יכול אף גר תושב? תלמוד לומר "אזרח". מה "אזרח" בן ברית, אף "גר" בן ברית.
[ב] "אשר תאכל"-- אין אכילה פחותה מכזית.
"נבלה"-- פרט לחרטום, ולצפרנים, ולכנפיים, ולנוצה, ולבצים.
[ג] יכול תהא מטמא בגדים בתוך המעיים? תלמוד לומר "וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר"-- אינו מטמא בגדים בתוך המעיים. יכול לא יטמא בגדים בתוך המעיים אבל תטמא בגדים תוך הפה?... תלמוד לומר "נפש"-- בבית נפש היא מטמאה, ולא בתוך המעיים ולא בתוך הפה.
[ד] יכול אם הקיאה תהא מטמאה בגדים דרך יציאתה? תלמוד לומר "אשר תאכל"-- בדרך אכילתה היא מטמאה ואינה מטמאה דרך יציאתה.
[ה] יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בגדים בבית (ס"א אבית) הבליעה? תלמוד לומר "נבלה וטריפה לא יאכל לטמאה בה" (ויקרא כב ח)-- את שאין לה טומאה אלא אכילתה, יצאת נבלת בהמה שהיא מטמאה עד שלא יאכלנה.
[ו] יכול נבלת עוף תטמא מן הכתוב ונבלת בהמה מקל וחמר? תלמוד לומר "בה"-- בה אתה מטמא בגדים בבית הבליעה ואין אתה מטמא בנבלת בהמה בבית הבליעה.
[ז] יכול אף נבלת עוף הטמא תהא מטמא בגדים בבית הבליעה? תלמוד לומר "אשר תאכל נבלה וטריפה"--- את שאיסורו משום בל תאכל נבלה, יצא עוף טמא שאין איסורו משום בל תאכל נבלה, דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים "נבלה וטריפה"-- נבלה שיש לה טריפה, יצא עוף טמא שאין לו טריפה.
[ח] "אשר תאכל נבלה"-- מה תלמוד לומר "טריפה"? אמר ר' יהודה, אם טריפה חיה והלא כבר נאמר "נבלה"! ואם טריפה מתה הרי היא בכלל נבלה! ואם כן מה תלמוד לומר "נבלה"? פרט לשחוטה.
[ט] אמר ר' מאיר ומה אם נבלת בהמה --שהיא מטמאה במגע ובמשא-- שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה, נבלת העוף --שאינה מטמאה במגע ובמשא-- אינו דין ששחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה?! ומה מצינו בשחיטתה שהיא מכשרתה לאכילה-- מטהרת טריפתה מטומאתה, אף מליקתה שהיא מכשרתה לאכילה-- תטהר טריפתה מטומאתה! ר' יוסי אומר, דיה כנבלת בהמה!-- שחיטתה מטהרתה ולא מליקתה.
[י] יכול המלוקה שבפנים תהא מטמא בגדים בבית הבליעה? תלמוד לומר "נבלה וטריפה"-- מה נבלה שאינה מתרת את האסור אף טריפה שאינה מתרת את האסור, יצאה המלוקה שבפנים שהיא מתרת את האסור, ובא (גי' גר"א ולהביא) המולק קדשים בחוץ וחולין בין בפנים בין בחוץ שאינם מתירים את האסור.
[יא] אחרים אומרים "באזרח ובגר"-- את שאיסורו שוה באזרח ובגר, יצא מליקה שבפנים שאין איסורו שוה באזרח ובגר.
[יב] יכול השוחט חולין בפנים וקדשים בין בפנים בין בחוץ יהיו מטמאים בגדים אבית הבליעה? תלמוד לומר "נבלה וטריפה"-- מה נבילה ששוה בפנים כבחוץ אף טריפה ששוה בפנים כבחוץ, יצא השוחט חולין בפנים וקדשים בין בפנים בין בחוץ שלא שוו בפנים כבחוץ.
"וכבס"-- יכול אף הציפה? תלמוד לומר 'בגד'. אי בגד, יכול בגד גדול לבן המטמא במת ומטמא בנגעים... מנין גדול צבוע? קטן לבן? קטן צבוע? עד שתהא מרבה להביא את שביס של סבכא וגינגלין מנין? תלמוד לומר בגד "בגדיו" ריבה.
מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר 'טמא'. יכול יטמא אדם וכלי חרש? תלמוד לומר 'בגד'-- בגד הוא מטמא ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש. [יג] נמצאת אתה אומר: היה אוכל בנבלת עוף טהור וידו אחת על גבי התנור וידו אחת על גבי חבירו-- שניהם טהורים.