מ"ג ויקרא יד נז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לְאַלָּפָא בְּיוֹם מְסָאֲבָא וּבְיוֹם דָּכְיָא דָּא אוֹרָיְתָא דִּסְגִירוּתָא׃
ירושלמי (יונתן):
לְמַלְפָא כַהֲנָא לְעַמָא בֵּין יוֹמָא קְבִילָא דְלָא לְמֵיחְמֵי בֵּיהּ מַכְתְּשָׁא לְבֵין יוֹמָא נְהִירָא וּבֵין בַּר נְשָׁא מְסָאָבָא לְבֵין בַּר נְשָׁא דַכְיָא דָא תֶהֱוֵי גְזֵירַת אַחְוַיַית מַכְתַּשׁ צוֹרְעָתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להורות ביום וגו'" - איזה יום מטהרו ואיזה יום מטמאו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וְגוֹמֵר – אֵיזֶה יוֹם מְטַהֲרוֹ וְאֵיזֶה יוֹם מְטַמְּאוֹ.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"זאת תורת הצרעת" אין להוסיף ולהחמיר לטמא נגעי עור בשר אחרים אף על פי שהם אצלנו מיני צרעת רבים מאלה כאמרו אל תוסף על דבריו כי אמנם עם כל רעתם לא נדין אותם כדין צרעת כלל כמו שטהר הכתוב כשהפך כולו לבן שעבר גבול הצרעת הטמא לרוע כענין הטומאה הנשרפת שנפסדה צורתה: