מ"ג ויקרא יד י


<< · מ"ג ויקרא · יד · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ם וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יִסַּב תְּרֵין אִמְּרִין שַׁלְמִין וְאִמַּרְתָּא חֲדָא בַּת שַׁתַּהּ שַׁלְמְתָא וּתְלָתָא עֶשְׂרוֹנִין סוּלְתָּא מִנְחָתָא דְּפִילָא בִמְשַׁח וְלוֹגָא חַד דְּמִשְׁחָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יִסַב תְּרֵין אִמְרִין שַׁלְמִין וְאִמַרְתָּא חֲדָא בַּר שַׁתָּא שְׁלֵימְתָּא וּתְלָתָא עֶסְרוֹנִין סְמִידָא לְמִנְחָתָאפְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא וְלוּגָא חֲדָא דִמְשַׁח זֵיתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכבשה אחת" - לחטאת

"ושלשה עשרונים" - לנסכי שלשה כבשים הללו שחטאתו ואשמו של מצורע טעונין נסכים (מנחות צא)

"ולוג אחד שמן" - להזות עליו שבע וליתן ממנו על תנוך אזנו ומתן בהונות 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְכַבְשָׂה אַחַת – לְחַטָּאת.
וּשְׁלֹשָׁה עֶשְֹרֹנִים – לְנִסְכֵּי שְׁלֹשָׁה כְּבָשִֹים הַלָּלוּ; שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע טְעוּנִין נְסָכִים (מנחות צ"א ע"א).
וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן – לְהַזּוֹת עָלָיו שֶׁבַע, וְלִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ, וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת" - לא פירש הכתוב מה יעשה בשני הכבשים וכבשה אבל הזכיר בכבש האחד שיקריב אותו לאשם (פסוק יב) והזכיר שיעשה החטאת ואחר ישחט העולה (פסוק יט) וזה בעבור שכבר הזכיר בפרשת ויקרא (ה-ו) בחטאת שתהיה נקבה והזכיר בכל עולה (שם א-ג ועוד) שהוא זכר לכך לא הוצרך להאריך כי בידוע שהכבש השני יהיה העולה והכבשה היא החטאת

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ז] בשביעי יגלח בשמיני יביא-- שאם גלח בשביעי יביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' טרפון, מה בין זה לנזיר? אמר לו שהנזיר טהרתו תלויה בימים ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב שמש

[ח] "יקח... כבשים"-- מיעוט כבשים שנים. אם כן למה אמר "שני"? שיהיו שוים. מנין אעפ"י שאינם שוים כשרים? ת"ל כבש כבש ריבה

[ט] "וכבשה אחת בת שנתה"-- שתהיה ברורה.

"אחת"-- מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה.

"בת שנתה"-- לא שנה למנין עולם

"ושלשה עשרונים סולת בלולה בשמן"-- לבהמה. יכול אף למנחה?... כשהוא אומר "והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה"-- לימד שאינה אלא מנחת בהמה.    [י] עדיין הדבר צריך תלמוד! כשהוא אומר (במדבר טו) "תעשה על העולה"-- זו עולת מצורע, "לזבח"-- להביא חטאת מצורע, "או לזבח"-- להביא את אשמו.    [יא] ר' יהודה בן בתירא אומר, הרי הוא אומר "ואם דל הוא... ועשרון". מה מצינו בעני שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד אף העשיר שהוא מביא ג' בהמות-- יביא ג' עשרונים. הא מה אני מקיים "ג' עשרונים סולת בלולה בשמן"?-- לבהמה


[ב] "ולוג אחד שמן". שהיה בדין שיביא ג' לוגין-- מה מצינו בעני שהוא מביא עשרון ומביא לוג אחד אף עשיר שמביא ג' עשרונים, יביא ג' לוגין?... ת"ל "ולוג אחד שמן".

<< · מ"ג ויקרא · יד · י · >>