ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ג
<< | ספרא (מלבי"ם) | >>
מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה
פרשה ג
[ב] "ולוג אחד שמן". שהיה בדין שיביא ג' לוגין-- מה מצינו בעני שהוא מביא עשרון ומביא לוג אחד אף עשיר שמביא ג' עשרונים, יביא ג' לוגין?... ת"ל "ולוג אחד שמן".
[ג] "והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם"-- מלמד שהם טעונים עמידה כולם. יכול כשם שטעונים עמידה כך יטענו תנופה? ת"ל "האיש"-- לא חטאת, לא עולה. [ד] או אינו אלא "איש" להוציא את האשה ואת הקטן... ת"ל "המטהר"-- בין איש בין אשה בין קטן. אם כן למה נאמר "איש"-- לא חטאת ולא עולה. אם כן למה נאמר אשם? שיכול הואיל ואשם בא להכשיר והאיש בא להכשיר, מה אשם טעון תנופה אף האיש טעון תנופה... ת"ל "אותו לאשם... והניף"-- אשם טעון תנופה ואין האיש טעון תנופה.
[ו] "לפני ה' פתח אהל מועד"-- מעמידו בשער ניקנור אחוריהם למזרח ופניהם למערב
[ז] "ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם"-- למדנו שהם טעונים תנופה כאחת. מנין אם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו יצא? ת"ל "אותו לאשם". יכול יניף ויחזור ויניף? ת"ל "והניף... תנופה"- לא תנופות.
"לפני ה'"-- במזרח
[ח] "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה" מה ת"ל? לפי שיצא לידון בעמידה, יכול מקום העמדה תהיה שחיטה? ת"ל "במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה" [ט] יכול על טבעתו? ת"ל "במקום הקדש"-- להכשיר את כל הרוח [י] אין לי אלא אשם במקום הקדש, מנין אף חטאת במקום הקדש? ת"ל "את החטאת ואת העולה במקום הקדש"