מ"ג ויקרא ט יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וַיַּקְטֵר עַל הַמִּזְבֵּחַ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּקְרֵב֮ אֶת־הַמִּנְחָה֒ וַיְמַלֵּ֤א כַפּוֹ֙ מִמֶּ֔נָּה וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ מִלְּבַ֖ד עֹלַ֥ת הַבֹּֽקֶר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְקָרֵיב יָת מִנְחָתָא וּמְלָא יְדֵיהּ מִנַּהּ וְאַסֵּיק עַל מַדְבְּחָא בָּר מֵעֲלַת צַפְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרֵיב יַת מִנְחָתָא וּמְלֵא יְדֵיהּ מִינָהּ וּנְסֵיב מִינָהּ צְרִיד אַרְכַּבְתָּהּ וְאַסֵיק עַל מַדְבְּחָא בַּר מִן עוֹלַת צַפְרָא: |
רש"י
"מלבד עלת הבקר" - כל אלה עשה אחר עולת התמיד
מפרשי רש"י
[טו] אחר עולת התמיד. דאין לומר כמשמעו, דפשיטא, מהיכא תיסק אדעתין לומר שבזה יפטר עולת (נדבה) [הבוקר], ואין לקרבנות אלו, שהם לשעה, שום ענין לפטור בהם חובת היום, שהיא לדורות, לכך צריך לומר ד"מלבד עולת הבקר" - שעולת הבקר קודם. ולישנא דקרא כך פירושו; שעשה קרבנות אלו "מלבד עולת הבקר", אם כן עולת הבקר קודם, שהרי קרא בשעת עשיית הקרבנות קאמר שמלבד עולת הבקר, שכבר עשה אותה, עשה את אלה. והא דלא כתב 'ומלבד עולת החדש' גם כן, נתבאר בפרשת צו (לעיל פ"ח אות א), עיין שם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר – כָּל אֵלֶּה עָשָֹה אַחַר עוֹלַת הַתָּמִיד.
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[יא] "ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה" -- נאמר כאן 'מלוי' ונאמר להלן (ויקרא ב, ב) 'מילוי'.
- מה מילוי האמור להלן -- מלא קומצו, אף 'מילוי' האמור כאן -- מלא קומצו;
- ומה 'מילוי' האמור להלן קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט לבונה פסול, אף 'מילוי' האמור כאן -- קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט של לבונה פסול.
[יב] "ויקטר על המזבח מלבד עולת הבקר" -- מה זה בא ללמדנו?.
- אם ללמד שאם לא מצא מנחה יביא בהמה -- כבר נאמר "ויקרב את העולה ויעשה כמשפט"!
- אם כן למה נאמר "ויקטר על המזבח מלבד עולת הבקר"? מלמד ששתי מנחות היו שם; אחת עם העולה ואחת בפני עצמה.