מ"ג ויקרא טו כו


<< · מ"ג ויקרא · טו · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל יְמֵי זוֹבָהּ כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַמִּשְׁכָּ֞ב אֲשֶׁר־תִּשְׁכַּ֤ב עָלָיו֙ כׇּל־יְמֵ֣י זוֹבָ֔הּ כְּמִשְׁכַּ֥ב נִדָּתָ֖הּ יִֽהְיֶה־לָּ֑הּ וְכׇֽל־הַכְּלִי֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֔יו טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה כְּטֻמְאַ֖ת נִדָּתָֽהּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כָּל מִשְׁכְּבָא דְּתִשְׁכוֹב עֲלוֹהִי כָּל יוֹמֵי דּוֹבַהּ כְּמִשְׁכַּב רִיחוּקַהּ יְהֵי לַהּ וְכָל מָאנָא דְּתִתֵּיב עֲלוֹהִי מְסָאַב יְהֵי כְּסוֹאֲבָת רִיחוּקַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל מִשְׁכְּבָא דִמְיַיחֵד לְמִשְׁכּוֹב עֲלוֹי כָּל יוֹמֵי דוֹבָא הֵי כְמַשְׁכְּבָא דִמְיַיחֵד לְרִיחוּקָהּ יִתְחַשֵׁב לָהּ וְכָל מָאנָא דִמְיַיחֵד לְמֵיתַב עֲלוֹי מְסָאָב יְהֵי הֵי כְרִיחוּק סְאוֹבְתָּהּ:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ה] מנין שהיא משמרת להם יום אחד? ת"ל "טמא יהיה". יכול כשם שמשמרת אחד לאחד, כך תשמור שנים לשנים?... ודין הוא: ומה אם הזב --שאינו סופר אחד לאחד-- סופר שבעה לשניים, זבה שהיא סופרת אחד לאחד אינו דין שתספור שבעה לשניים?! ת"ל "יהיה לה"-- אין לה אלא יום אחד.

[ו] אין לי אלא הרואה שלשה שהיא מטמאה משכב ומושב. מנין לרואה שנים שתטמא משכב ומושב? ת"ל "ימי זובה".   [ז] מנין לרואה יום אחד שתטמא משכב ומושב? ת"ל "כל ימי זובה".

[ח] "תהיה טמאה"-- לרבות את בועלה. "היא"-- היא מטמאה את בועלה, ואין הזב מטמא את שהוא בועל.

[ט] והלא דין הוא! ומה אם הזבה --שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים-- מטמאה את בועלה, הזב שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד אינו דין שיטמא את שהוא בועל?! ת"ל "תהיה טמאה"-- לרבות את בועלה, "היא"-- היא מטמאה את בועלה ואין הזב מטמא את שהוא בועל, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה.

[י] "כטומאת נדתה"-- ולא כימי נדתה. והלא דין הוא! ומה אם במקום שלא עשה טומאת המיטמא כמטמא-- עשה ימי המיטמא כמטמא, כאן שעשה טומאת המיטמא כמטמא אינו דין שיעשה ימי המיטמא כמטמא?! ת"ל "כטומאת נדתה", ולא כימי נדתה.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כטומאת. ב'. כטומאת נדתה כטומאת הנדה היתה וגו' כדאיתא במדרש שמדמה אותם לטומאת נדה מה נדה יש לה טהרה במים אף ישראל יש להן טהרה שנאמר וזרקתי עליכם מים וגו' אי נמי מה נדה כהן נכנס עמה בבית אף ישראל אע"פ שהן טמאים שכינה ביניהם שנאמר השוכן אתם בתוך טומאותם ולא כמת שאין הכהן נכנס עמו בבית. י"א פעמים כתיב בפרשה זבה זובו זובה נגד י"א יום שבין נדה לנדה:

<< · מ"ג ויקרא · טו · כו · >>