מ"ג ויקרא ד לב


<< · מ"ג ויקרא · ד · לב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קׇרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם אִמַּר יַיְתֵי קוּרְבָּנֵיהּ לְחַטָּתָא נוּקְבָּא שַׁלְמָא יַיְתֵינַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין אִימַר יַיְתֵי קוּרְבָּנֵיהּ לְחַטָאתָא נוּקְבָא שְׁלִימְתָּא יַיְתִינָהּ:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואם כבש וגו' עד ונסלח לו. צריך לדעת למה הוצרך לחלקם לב' פרשיות, והיה לו לומר למעלה והביא קרבנו שעירת עזים וגו' או כשבה תמימה וגו' ולא היה צריך לכתוב כל הפרשה, ונראה כי חלקם הכתוב לטעם עצמו שאמרו רז"ל (תו"כ ג) בפרשת ואם עז שבא לרבות אליה בחטאת מן הכשבה, לזה דקדק לומר בכשבה כאשר יורם חלב הכשב, ובשעירה אמר ואת כל חלבה יסיר. וחדא בשלמי נדבה וחדא בחטאת חובה. גם רואני שיש חידוש בכל האמור, אומרו וסמך דרשו רז"ל (תו"כ הכא) שבא ללמד על חטאת נזיר וחטאת מצורע שטעונין סמיכה, ואומרו ושחט אותה לחטאת דרשו (זבחים ז) שצריך שתהיה שחיטה לשם חטאת, ופרט זה לא נרמז בפרשת שעירה ומכאן אתה למד לשניהם, ואומרו במקום אשר וגו' אמרו בזבחים (דף מח:) בפרק איזהו מקומן חטאת מנלן דבעיא צפון דכתיב ושחט החטאת במקום העולה, אשכחן למצוה לעכובא מנלן דכתיב במקום אשר ישחט את העולה וגו' ע"כ. הרי שהוצרכו ב' כתובים. ושם בש"ס העלה שלמדין לכל החטאות למצוה, ואומרו (תו"כ כאן) מדם החטאת דרשו שצריך לקבל דמה לשם חטאת, וכן בכל מה שכפל יש בו חידוש משפט, ולזה חלקינהו קרא ללמד חוקים ומשפטים וכו':

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ט] "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת". ר' שמעון אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום; יכול מפני שהם מובחרים מהם?     תלמוד לומר "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת"-- מלמד ששניהם שקולים.

[י] תורים קודמים לבני יונה בכל מקום; יכול מפני שהן מובחרים מהן?    תלמוד לומר (ויקרא יב, ו) " וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת"-- מלמד ששניהם שקולים.

האב קודם לאם בכל מקום; יכול מפני שכבוד האב עודף על כבוד האם?    תלמוד לומר "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ"-- מלמד ששניהם שקולים.  אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו.


[א] מה תלמוד לומר "יביא" (ס"א מת"ל יביא יביא)? מנין אתה אומר המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות; מנין שיביא איזה מהן שירצה?    תלמוד לומר "יביא" (ס"א יביא יביא).


יכול יביא שתיהן?  תלמוד לומר "יביאנה"-- אחת הוא מביא ואינו מביא שתים.   [ב] יכול לא יביא שתיהן על שני חטאים אבל יביא שתיהן על חטא אחד?  תלמוד לומר "יביאנה"-- אחת הוא מביא ואינו מביא שתים.

<< · מ"ג ויקרא · ד · לב · >>