מ"ג הושע יב א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
סְבָבֻ֤נִֽי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אַסְגִיאוּ קָדָמַי כַּדְבִין דְבֵית אֶפְרַיִם וּבְנִכְלְהוֹן דְבֵית יִשְׂרָאֵל וּדְבֵית יְהוּדָה הֲווֹ מַתְקְפִין בְּפוּלְחָנָא עַד דִגְלָא עַמָא דֶאֱלָהָא מֵאַרְעֲהוֹן וְאִינוּן דַהֲווֹ פָלְחִין קָדָמַי בְּבֵית מַקְדָשָׁא מִתְקְרָן עַמָא קַדִישָׁא בְּכֵן הֲווֹ קַיָמִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"סבבוני" - כבר בכחש ובמרמה אפרים ובית ישראל מלכי עשרת השבטים וכל העם אבל יהודה עודנו

"רד עם אל" - מושל עוד ביראת אלהים

"רד" - כמו (במדבר כד) וירד מיעקב עוד מלכיהם עם הקב"ה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רד" - ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (תהלים ק"י

מצודת דוד

"ועם קדושים" - עם אלהים קדושים הוא הנאמן לקיים מאמרו

"ויהודה" - אבל יהודה עדיין הוא מושל עם האל ר"ל מכריח את העם ללכת עם האל בדרכי התורה

"ובמרמה וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"סבבוני בכחש אפרים" - הנה מלכות אפרים סבבו אותי כאלו שבים אלי אבל יכחשו בי כי לבם בל עמם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"סבבוני", אפרים שהוא השבט המולך "סבבו אותי בכחש", שהיא הכפירה שכפרו בפנות האמונה ואמרו אל העגלים אלה אלהיך ישראל.

"ובמרמה בית ישראל", יתר השבטים הם עסקו במרמה בדברים שבין אדם לחברו לרמאות ולהונות, כמו שיבאר כנען בידו מאזני מרמה, רק "יהודה עוד רד עם אל" שבימי יותם "וחזקיהו" משלו ביראת ה' בעניני האמונה.

"ועם קדושים נאמן" שהנאמנות הוא הפך המרמה, שהוא משותף עם קדושים להיות נאמן ולא ירמו זא"ז:

ביאור המילות

"כחש, מרמה". סתם שם כחש על הכפירה בה'. ומרמה. בין אדם לחברו:

"רד". כמו רודה בה"א מענין ממשלה, וי"ל ששרשו רדד מענין חיבור כמו וירד על הכרובים (מ"א ו' ל"ב):