פתיחת התפריט הראשי

מ"ג הושע יא ח

מקראות גדולות הושע


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִֽחוּמָֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֵיכְדֵין אֶמְסְרִינָךְ אֶפְרַיִם אֱשֵׁיצִינָךְ יִשְׂרָאֵל אֵיכְדֵין אֱבַדְרִינָךְ בְּאַדְמָה אֲשַׁוִינָךְ כִּצְבוֹיִים מִתְעָרַע מֵימַר קְיָמִי לְקִבְלִי כַּחֲדָא אִתְגוֹלְלוּ רַחֲמָי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמגנך" - אמסרך ביד אויביך כמו אשר מגן צריך (שם יד)

"נכמרו" - נתחממו לשון ארמי וכן עורנו כתנור נכמרו (איכה ה)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"איך", (תשובת ה') מצייר עתה בצד א' איך ה' ברוב רחמיו מבקש לשוב אל עיר שומרון כי יודע שאם יתרחק לגבהי שחקים יעשה אתם מלך אשור כלה ולא ישאיר שריד ופליט, בצד אחר יצייר שאינו יכול לשוב אל העיר מפני שרבה רעת שומרון כרעת סדום ועמורה, ובעת ירד ה' לסדום ועמורה הפכם באפו ובחמתו, כמ"ש ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, וזה היה ע"י ששלח מלאכיו שמה שאז בהיותם בתוך העיר התחייב שיהפכו אותה, וכן אם ירד אל עיר שומרון יחוייב שיהפך אותה מפני רעתה, וא"כ א"י מה לעשות שאם לא ישוב אל העיר תהפך ע"י מלך אשור, ואם ישוב אל העיר ויצילה מיד מלך אשור תהפך ע"י ה' וז"ש, בצד א' אני רוצה לשוב אל עיר שומרון כי "איך אתנך אפרים", איך אמסור אותך ביד האויב שהוא יעשה אתכם כלה, ובצד האחר איני יכול לשוב אל העיר כי "איך אתנך כאדמה אשימך כצבואים", הלא אם ארד אל העיר אצטרך להפכה בידי שמים כמהפכת סדום ואדמה וצבואים עת שבאתי לתוכם, וא"כ לא אדע מה לעשות, בצד א' "נהפך עלי לבי", שלבי נהפך לטובה אליהם להגין עליהם מחמת מלך אשור וע"כ אני רוצה לרדת, ובצד אחר "יחד נכמרו נחומי", אם ארצה להתנחם מן הרעה שגזרתי עליהם שיהיה להם ע"י מלך אשור וארד אל העיר להצילם, נכמרו נחומי כי אהיה מוכרח להחריב את העיר בעצמי כאדמה וצבואים:


ביאור המילות

"איך אתנך אפרים אמגנך ישראל", אפרים הוא שבט המלכות שהם הסיתו את העם לחטוא, ור"ל גם אם אתנך אפרים שחטאו ביותר, איך אמגנך ישראל שלא חטאו כ"כ, והוסיף אמגנך שהיא המסירה ליד האויב שהוא כולל יותר מן הנתינה, ר"ל וכ"ש איך אמגנך ואמסור אותך מיד ליד:

"אתנך. אשימך". כבר בארתי בספרי התו"ה צו (סימן י"ב) שפעל שם מובדל מפעל נתן, במה שפורט איכות השימה שמכוין לשומו היטב שם, כמ"ש ושמו בנחת ושמו שלא יפזר, ובזה מוסיף איך אשימך:

"נהפך עלי לבי". הפיכת הלב בא על השתנות הרצון, מאהבה לשנאה ומשנאה לאהבה, הפך לבם לשנוא עמו:

"נכמרו נחומי". הנוחם הוא החרטה והכמירה בא על חמום ההתפעלות ממראה עיניו, כמו כי נכמרו רחמיו אל אחיו, שיתעורר הנוחם והחרטה להתחרט ולחזור להתחרט:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחד נכמרו נחומי" - כל מדות תנחומין שיש בי לנחם על הרעה כולם יחד נתחממו ונתעוררו בלי מצוא צד הפכו

"נהפך עלי לבי" - עם כי כעסתי עליהם הנה נהפך עלי לבי לרחם אותם

"איך אתנך אפרים" - ר"ל הנה עכ"ז רחמתי עליך ואומר איך אתנך אפרים ביד הבבליים איך אמסרך בידם איך אתנך להיות הפוכה כאדמה וגו' כאומר איך אוכל לראות באבדן עמי

מצודת ציון

"אמגנך" - ענין מסירה כמו אשר מגן צריך (בראשית יד)

"כאדמה כצבואים" - הן חברותיהן של סדום ועמורה

"נכמרו" - ענין חמום כמו עורנו כתנור נכמרו (איכה ה)וזה הלשון יאמר על החמלה

"נחומי" - מלשון תנחומין וחרטה

<< · מ"ג הושע · יא · ח · >>