מ"ג הושע יא ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃
תרגום יונתן
רש"י
"כי אל אנכי" - המקיים דבר טובתי ואין מדתי להנחם על הטוב
"בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר" - אחרת כבר הבטחתי להשרות שכינתי בקרבך בירושלים ולא אשרה אותה עוד על עיר אחרת ויש מפרש בעיר ל' שנאה כמו (שמואל א כה) ויהי ערךמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולא איש" - שממהר להנקם בחושבו פן לאח"ז לא יהיה לאל ידו
"בקרבך קדוש" - ר"ל לכן עוד אשרה בקרבך קדושת שכינתי ולא אבוא בעיר אחרת מערי העכו"ם
"כי אל אנכי" - ובכל עת ידי משלה עליהם לכן אאריך עוד אפימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לא אשוב". פי' אל העיר, "כדי לשחת". וההשחתה תפול לרוב על המהפכה הבא בידי שמים כמו השחתת המבול השחתת ערי הככר ודומיהם, כי האויב יבוז וישלול לעצמו ולא ישחית כל כלי חפץ: