מ"ג הושע יא ד


<< · מ"ג הושע · יא · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּמִגְדַת בְּנִין רְחִימִין נְגַדְתִּינוּן בִּתְקוֹף רַחֲמָא וַהֲוָה מֵימְרִי לְהוֹן כְּאִכְּרָא טָבָא דְמֵקִיל בִּכְתַף תּוֹרַיָא וּמוֹרִיךְ בִּלְחִיאָתְהוֹן וְאַף כַּד הֲווֹ בְּמַדְבְּרָא אַסְגֵיתִי לְהוֹן טוּבָא לְמֵיכָל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בחבלי אדם" - הייתי מושכם תמיד בחבלים רכים אשר ימשוך בהם אדם את בנו כלומר במשיכת רחמים וכן תרגום יונתן

"ואהי להם כמרימי עול על לחיהם" - כאיכרים הטובים המרימי' עול בידיהם ע"י לווחים להקל מעל הפרה החורשת כן הייתי עמם בכל צרה להקל מעליהן (ל"א סא"א) כמרימי עול על לחיהם כאכים המרימים עול מעל צואר השור ע"י שמאריכין את הכלונס שהעול נתן בראשו להקל מעל הפרה החורשת כן הייתי עמם בכל צרה להקל מעליה' כן תרגם יונתן כאיכרא טבא כו' ומוריך בלחיאתהון

"ועל לחיהם" - ל' לחי של מבוי

"ואט אליו אוכיל" - הטיתי לו כח להכיל עול היסורין ויונתן תרגם על שם שסיפק להם מזונות במדבר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כמרימי" - מלשון הרמה

"לחיהם" - מלשון לחי

"ואט" - מלשון הטיה

"אוכיל" - לשון מאכל 

מצודת דוד

"ואט עליו אוכיל" - כהחורשים הרחמנים המטים אוכל לפי הבהמה בעת שחורשת ר"ל הקלתי עולם והספקתי די צרכם

"ואהיה להם" - הנהגתים ברחמנות כמו החורשים הרחמנים המרימים העול מעל לחיי הבהמה להקל ממנה כובד משא העול

"בעבותות אהבה" - בחבלים עבים שמושכים בהם דרך אהבה והוא כפל ענין במ"ש

"בחבלי אדם" - משכתים ללכת אחרי בחבלים רכים ונוחים שמושכים בהם בני אדם ר"ל הנהגתים בדרך חמלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בחבלי אדם אמשכם", בצד אחד משכתים בחבלי אדם, היינו שהבאתי עליהם אדם שהוא אשור שאסרה בחבלים ומושך אותם תחת עול סבלו, אבל בצד אחר אמשכם "בעבותות אהבה", שאמשכם אלי להיות תחת רשותי והשגחתי מצד אהבתי אותם ובזה משכתים בעבותות, שהם חזקים יותר מן החבלים שימשכם אדם אליו, ומפרש איך משכם בעבותות אהבה כי "אהי להם כמרימי עול על לחיהם" להקל מעליהם עול המשא, "ואט אליו" את "האוכל" כמי שמרחם על בהמתו המושכת בעול והעול מכביד עליה וגם מעכב בעדה שע"י לא תוכל להשיג את האוכל המונח בארץ, ומרים את העול בל יכבד, ומקרב את האוכל אל פיה בל תצטרך לשוח אל הארץ:

ביאור המילות

"בחבלי, בעבותות". עבותות הם שלשה חבלים קלועים יחד:

"כמרימי עול". כדברים המרימים את העול כן אני דומה להם על לחיהם, כאילו ה' נמצא על הלחי ומרים שם את העול:

"ואט אליו אוכיל", כמו אוכל בסגול. ויל"פ שאוכיל הוא בנין הפעיל מפעל יכול, ופי' ואוכיל אליו, אני נותן אליו יכולת, ומלת "אט". כמו ויהלך אט (מ"א כ"א כ"ו) בלאט ובהכנעה, ר"ל אני נותן אליו יכולת אט, להכנע וללכת תחת העול במתינות, ושלא ישוב אל ארץ מצרים:
 

<< · מ"ג הושע · יא · ד · >>